ד. מלחמת ששת הימימ

עמוד:558

העיר העתיקה של ירושלים והכותל המערבי , אפשרות זו עוררה התרגשות רבה . אולם כיבוש הגדה המערבית עתיד היה להוסיף לשליטתה של ישראל אוכלוסייה ערבית גדולה , ומלבד זאת לא ניתן היה להתעלם ממעמדה המיוחד של העיר העתיקה בירושלים לבני כל הדתות . בשעה שנערך הדיון השלימו כוחות צה"ל את כיתורה של העיר העתיקה מכל הכיוונים ונדרשה הכרעה בשאלה אם להורות לצה"ל לפרוץ אל תוך החומות . השרים בגין ואלון הציעו לכבוש את העיר העתיקה ללא דיחוי , לפני שהתערבות זרה כזו או אחרת תביא להפסקת הקרבות . ארן הסתייג מההצעה מפאת רגישותה של ירושלים לכל הדתות . אשכול לא הביע דעה מפורשת בנידון והיסוסיו התמקדו בהיבט הדמוגרפי . כבר בדיון שנערך בלילה שקדם טען כי יש לתת עדיפות למלחמה בסיני משום ש"בגזרה הירדנית אנו הולכים ביריעה מראש שנצטרך לעזוב את ירושלים והגדה המערבית . " מן הדברים שאמר עתה נראה שתמך בכיבוש העיר העתיקה והיסס לגבי הגרה המערבית על מיליון תושביה . הוא ביקש להזכיר לשרים שכיבוש אזורים אלו משמעותו קבלת השלטון על התושבים והאחריות להם על כל המשתמע מכך . "אני מבדיל בין העיר העתיקה ששם זה ורק ] 60 אלף איש , כי העיר העתיקה היא פרוזדור למקומות הקדושים שלנו , ובין מיליון ערבים בגדה המערבית , בלי לקבוע עוד את הקונצפציה המדינית אזרחית פוליטית איך זה יהיה עם עוד מיליון ערבים , " אמר . לבסוף התקבלה הצעת דיין לכבוש את גב ההר שבין ירושלים לג'נין ובתוך כך את בית לחם , רמאללה ושכם , ולעומת זאת לא להורות על כיבוש העיר העתיקה של ירושלים - מחשש להסתבכות בלוחמה קשה בשטח בנוי לפני שהמערכה בסיני הוכרעה לחלוטין - ולהסמיך אותו להורות לצה"ל להיכנס לעיר העתיקה אם ההתפתחויות המדיניות יחייבו זאת . אשכול העלה לדיון באותה ישיבה גם את המדיניות בחזית הסורית . ביומיים הראשונים היתה הפעילות הצבאית בגזרה הזאת מועטה בהשוואה לגזרות האחרות . הצבא הסורי הפגיז יישובים לאורך הגבול וריכז כוח של שתי חטיבות כדי לתקוף באזור משמר הירדן , אך בעקבות הפצצה של חיל האוויר על הכוח חזר בו מכוונותיו והתפרש בעמדות הגנה . כוחות סוריים ניסו אמנם לתקוף את קיבוץ דן , את תל רן ואת אשמורה , אך הם נהדפו ללא מאמץ רב . עם זאת אשכול זכר היטב את התקריות והבעיות הרבות לאורך הגבול עם סוריה ואת שאלת המים ולפיכך הציע לשרים : לגבי הגבול הצפוני אני חושב על דבר אחד , שאני בטוח שגם חברים אחרים חושבים עליו , כי כידוע אני רגיש לענייני המים . מתעוררת אצלי השאלה אם עכשיו לא הזמן המתאים לתקן משהו בענייני המים היותר רחוקים : הבניאס , ואולי גם הליטני , במקום שנצטרך אולי לשפוך עוד דם אחר כך . סוף סוף סוריה נכנסה לעניין והפציצה יישובים שלנו . בכל אופן בגבול הצפוני צריך להגיע עד לגבול הבין לאומי ופעם אחת לגמור עם השטח המפורז . נצטרך לחפש דרכים לפתור את בעיות המים . אני יודע שניתקל בקשיים ובטענות קודם כל לגבי הסטטוס קוו אנטה . דיין התנגד לכיבוש הבניאס , ובסופו של הדיון לא התקבלה הצעתו של אשכול והוחלט ש"בקרב עם סוריה צה"ל לא יעבור את הגבול הבין לאומי . " ב 7 וב 8 ביוני המשיך צה"ל בהתקדמותו בגזרות מול מצרים וירדן , תוך מירוץ נגד השעון עקב החלטת מועצת הביטחון של האו"ם על הפסקת אש ב 7 ביוני בשעה עשר בלילה . בגזרת פיקוד הדרום כבש צה"ל את חצי האי סיני כולו , כולל שרם א שייך , ופגע קשות ביחידות צבא מצרים הנסוג , וכן כבש את רצועת עזה . ב 8 ביוני חידשה חברת " צים" את השיט מנמל אילת ובזאת הסתיים ההסגר הימי על העיר , שארך שבועיים . בגזרת פיקוד הצפון והמרכז , חרף בקשותיו הבהולות של המלך חוסיין להפסקת אש , כבש צה"ל את הגרה המערבית כולה ובכלל זה את הערים שכם , רמאללה , בית לחם , חברון ויריחו , והתייצב על נהר הירדן . ב 7 ביוני , בעקבות שיחות בין אשכול , בגין ודיין , נפלה ההחלטה וכוחות צנחנים של צה"ל פרצו את שער האריות וכבשו את העיר העתיקה של ירושלים . בהגיעם לכותל המערבי קיימו במקום טקס מרגש , ששודר ברדיו ושנחרת בתודעתם של רבים כגולת הכותרת של המלחמה כולה . לעת ערב הגיע גם אשכול אל הכותל המערבי ונשא שם דברי ברכה . את שמחתו על כיבוש העיר העתיקה הפרו במידה מסוימת הידיעות על האבדות של יחידות צה"ל שהשתתפו בקרב , שהגיעו ליותר מ 180 הרוגים . עם סיומה למעשה של המערכה בחזית מצרים ובחזית ירדן עבר המוקד לחזית סוריה . אשכול שב והציע בוועדת השרים לענייני ביטחון בישיבתה ב 7 ביוני לכבוש את מעיינות הבניאס . היו שטענו כי יש לכבוש את הרמה הסורית

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר