ג. ממשלת הליכוד הלאומי

עמוד:547

ג . ממשלת הליכוד הלאומי ך * שלהי מאי 1967 לא התנהלו עוד חיי היום יום בישראל m במתכונתם המוכרת , והוויית הכוננות השתלטה על הכל . מרבית האזרחים הזרים עזבו את הארץ ותיירים לא נראו בה . הגנים הציבוריים היו מצולקים בשוחות ותעלות , על השמשות הודבקו סרטים ורק תנועה דלילה ניכרה ברחובות . ככל שנמשכה תקופת ההמתנה כך הלכו ונמתחו עצביה של האוכלוסייה בישראל , שדאגה לגורל המדינה ולחייליה המגויסים . מדי יום נוספו ידיעות על תגבור הכוחות המצריים ועל מדינות ערביות שהכריזו על כוונתן לקחת חלק במערכה העתידית . שידורי הרדיו והעיתונים העידו על ההתלהבות למלחמה ועל תחושות הניצחון ברחוב הערבי , שניזון מההצהרות המתלהמות של מנהיגיו . "היעד היסודי שלנו יהיה השמדת ישראל , " הצהיר נאצר , והצהרות דומות נשמעו מפי מנהיגים ערבים נוספים . תגובותיה של ממשלת ישראל על כל אלה יצרו רושם של מבוכה ובלבול . הציבור המודאג ציפה למנהיגות סמכותית ודינמית שתשרה ביטחון על סביבותיה , ואשכול לא הצליח לענות על ציפיות אלה . הוא נראה בעיני רבים חסר ביטחון וחסר יכולת הכרעה . הביקורת בציבור על תפקוד הממשלה ועל הרכבה הלכה וגברה , והקיפה גם את חיילי המילואים שישבו מחופרים תחת רשתות ההסוואה באפס מעשה , ושסבלו מן המרחק מהמשפחות ומחוסר הידיעה עד מתי כל זה יימשך . באווירה ששררה בישראל באותה השעה אך טבעי היה שנאומו הלא מוצלח של אשכול ברדיו ב 28 במאי ( ראה פרק שנים עשר , ב ) עורר אכזבה והדים שליליים רבים והפך לשיחת היום . הציבור המתוח ציפה לשמוע הודעה מעודדת והחלטית , וקיבל נאום שגרתי שנישא בטון עייף , מהוסס ומגומגם . המורל הירוד ממילא של העם ושל הצבא ספג פגיעה נוספת . עדות לתחושה הקשה שהותיר הנאום יש במאמר המערכת שפורסם למחרת בעיתון "הארץ . " תחת הכותרת " דרושה מנהיגות לאומית" הביע כותב המאמר געגועים ליד דלפק חברת "אל על" בנמל התעופה בלוד . תושבים זרים העוזבים את ישראל עם התגברות המתיחות , 26 במאי 1967

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר