ב. בעמדת המתנה

עמוד:541

עם ממשלות נוספות או בכוחות עצמה לפתיחת המצרים , תימנע ישראל מנקיטת פעולה צבאית יזומה עד החלטה חדשה של הממשלה , תוך שלושה שבועות למן ישיבה זו . " באותו הערב , במהלך מהדורת חדשות הרדיו של "קול ישראל , " עתיד היה אשכול להביא בפני הציבור הרחב את ההחלטות שהתקבלו בישיבת הממשלה . בציבור שררה ההרגשה שההכרעה עומדת בפתח ורבים חיכו לשידור בדריכות רבה . ער הרגע האחרון הוכנסו שינויים בנוסח הנאום שעמד אשכול לשאת , ומפאת עומס העבודה שבו היה נתון לא ניתן היה להקליט את הנאום מראש ולערוך אותו לשידור , והוחלט שאשכול ידבר בשידור חי . במהלך השידור נתקל אשכול במשפט : "נקבעו קווים להסגת הריכוזים הצבאיים מגבולה הדרומי של ישראל , " אשר תוקן בכתב יד ל"קווי פעולה להזזת הריכוזים הצבאיים" ( תעודה . ( 168 אשכול העייף התבלבל בין שני הנוסחים והמאזינים שמעו אותו מתלבט ביניהם בקול רם , ודבריו נשמעו מקוטעים ומגומגמים . "השידור יצא גרוע , " ציין לעצמו ברישומיו השליש הצבאי ישראל ליאור ( ראה פרק שנים עשר , ג . ( עם תום השידור נפגש אשכול בחברת שר העבודה יגאל אלון עם אלופי צה"ל במטכ"ל . בפגישה סקר בפניהם אשכול את ההתפתחויות המדיניות והסביר את הרקע להחלטת הממשלה שלא להורות לפי שעה לצבא לפתוח בפעולה . הריון התנהל באווירה דחוסה וקשה . שישה אלופים דיברו , וכולם הביעו , חלקם בלשון בוטה , אכזבה רבה מהחלטת הממשלה ואי אמון במעשיה . היו שטענו שהממשלה משדרת חולשה וחוסר אונים בהחלטותיה , ושהדחייה ביציאה למלחמה תעלה בקרבנות יקרים . אחרים הביעו דאגה מאבדן כוח ההרתעה של צה"ל ומן השחיקה במורל של היחידות המגויסות ושל העם כולו עקב ההמתנה המתמשכת . הפגישה הזו הותירה רושם קשה באשכול , שהיה נרגז מאוד , ויש אף אומרים שבור ורצוץ . במשך כל תקופת ההמתנה שרר מתח מסוים בין הדרג הצבאי לדרג המדיני , ואולם עתה הפך המתח למשבר אמון חריף . ב 30 במאי נודע שחוסיין מלך ירדן טס לקהיר וחתם שם על הסכם הגנה דו צדדי עם נאצר שעל פיו התחייבה ירדן לצאת למלחמה נגד ישראל אם זו תתקוף את מצרים . הוסכם שאם תפרוץ מלחמה יהיה הצבא הירדני כפוף לפיקוד הצבאי המצרי , ויומיים מאוחר יותר קיבל קצין מצרי בכיר את הפיקוד על הגזרה הירדנית . הצטרפותה הצפויה של ירדן למלחמה הגבירה את האיום על ישראל , שכן לירדן היה הגבול היבשתי הארוך ביותר עם ישראל וחלקו עבר רק קילומטרים ספורים מלב המדינה . באותו היום השיב אשכול לג'ונסון והביע את נכונותה של ישראל להמתין פרק זמן כדי לאפשר לאמריקנים לפעול לפתיחת המצרים ( תעודה . ( 169 יומיים לאחר מכן שלח אשכול איגרת תשובה לקוסיגין . בתשובתו הטיל אשכול את האשמה למתיחות שנוצרה על סוריה ומצרים . סוריה נקטה לדבריו "מעשי איבה דיוורסנטיים גלויים נגד שטח ישראל ואזרחיה , " ומצרים ריכזה כוחות בסיני וסגרה את המצרים . " זאת כמובן פעולה מלחמתית קלסית ואין צורך להדגיש כי היא גם עומדת בניגוד גמור לכללי המשפט הבין לאומי וזכויות העמים , " קבע . אשכול לא חסך ביקורת מברית המועצות על תרומתה להתדרדרות באזור והביע את צערו על ש"בהזרמנויות שונות ... אימצה לעצמה ברית המועצות את טענות השווא והאשמות הכזב של אויבי ישראל" במקום לפעול למען השלום ( תעודה . ( 170 בסיום איגרתו כתב אשכול כי הוא מקווה שברית המועצות תירתם למאמצים להשכנת שלום של קבע במזרח התיכון על פי העקרונות שפירט . חיילי מילואים בנגב נהנים ממקלחת שדה , 2 ביוני 1967

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר