ב. בעמדת המתנה

עמוד:540

בשבת ה 27 במאי יצא אבן חזרה לישראל מכלי שהשיג את מלוא מטרותיו . כל ששמע מג'ונסון היה התחייבות לפעול במסגרת המעורפלת של המדינות הימיות - גוף ערטילאי שלא היה קיים כלל באותה עת . הוא אפילו לא קיבל את הסכמת הממשל לפעולה של ישראל בכוחות עצמה להסרת המצור הימי והאיום היבשתי בסיני , אלא דווקא התראה שלא תפעל לבדה . בעודו בדרכו לישראל התכנסה באווירה מתוחה ישיבה של הממשלה בתור ועדת שרים לענייני ביטחון . בישיבה דיווח אשכול לשרים על פגישתו עם צ'ובחין ועל האיגרת שמסר לו מקוסיגין ובה אזהרה מרומזת לישראל וכן על שדר שקיבל מדה גול שתבע ממנו גם כן שלא לפתוח במלחמה ולהמתין למיצוי המהלכים המדיניים . בהמשך הישיבה דרש הרמטכ"ל רבין לצאת מיד למלחמה . "אם מחר נתחיל בפעולה , נחסוך לעצמנו קרבנות . אם נחכה עור שבוע , הם יהיו ערוכים עוד יותר , " קבע . שר החוץ אבן , שהצטרף לישיבה מיד עם הגיעו לארץ , סיפר לשרים שהממשל האמריקני מעריך שמצרים לא תתקוף ראשונה , מחשש שבמקרה כזה תבוא ארצות הברית לעזרת ישראל , וכי מבחינתה של מצרים עדיף שישראל היא שתתקוף ראשונה ואז לא תהיה לארצות הברית עילה להתערב . לכן , הסביר אבן , מתנגד הממשל האמריקני בכל תוקף לכך שישראל תתקוף ראשונה , ומבקש שתמתין שבועיים-שלושה , שבמהלכם יתאפשר לממשל לארגן את השייטת של המדינות הימיות . אשכול התנגד להמתנה ותמך ביציאה מידית למלחמה . הוא ציין שבעוד שהאמריקנים מתרכזים בעניין חופש השיט במצרים , הרי האיום העיקרי הוא דווקא בריכוזי הכוחות בסיני ובגבול הסורי : "בטבע הדברים כך יצא , שהאמריקאים התרכזו על המפרץ ושל אילת . [ הם אומרים : תנו לנו זמן , שבוע שבועיים , וזה גם יכול להיות חודשיים . על מה שיעשו בסיני , מצרים וסוריה - אין לנו שום רמז . " הוא התריע שהחלטה להמשיך ולדחות את ההכרעה עלולה להביא לפגיעה קשה באמון העם בממשלה , והביע את דאגתו מ"רוח תזזית רעה , רוח זלעפות פה בארץ , כאילו אנו במצב שאנו לא יכולים ולא מסוגלים לצאת למלחמה ואנו צריכים להתחפר . " עם זאת הוסיף כי לנוכח כוחו של השריון הישראלי ועצמתו של חיל האוויר הישראלי ויכולתו לנצח את חילות האוויר של האויב אין הצדקה לתחושות הציבור . בדיון שהתפתח הניעו השרים בזה אחר זה את דעתם בשאלה אם לפתוח מיד במלחמה נגד מצרים או להמשיך ולהמתין , והתברר שהדעות חלוקות שווה בשווה . שמונה מחברי הממשלה תמכו בעמדתו של אשכול , חמישה ממפא"י ( חיים גבתי , ישראל ישעיהו , יעקב שמשון שפירא , זאב שרף ואליהו ששון ) ושלושת שרי "אחדות העבודה" ( יגאל אלון , ישראל גלילי ומשה כרמל . ( אולם תשעה שרים התנגדו ליציאה מידית למלחמה ותבעו להמשיך ולנסות למצות את המהלכים המדיניים כתביעת ארצות הברית - שלושה ממפא"י ( אבא אבן , פנחס ספיר וזלמן ארן , ( שלושת שרי המפד"ל ( חיים משה שפירא , זרח ורהפטיג ויוסף בורג , ( שני שרי מפ"ם ( מרדכי בנטוב וישראל ברזילי ) ומשה קול מ"הליברלים העצמאיים . " אשכול , שאחדים משריו לא ראו בו אוטוריטה ביטחונית מספקת , לא הצליח אפוא בשלב זה לשכנע את הממשלה לאמץ את עמדתו , והוא נאלץ לפזר את הישיבה בשעה ארבע לפנות בוקר ולדחות את ההכרעה לישיבה הבאה , ב 28 במאי אחר הצהריים . הישיבה נפתחה בשעה שלוש אחר הצהריים . בפתח הישיבה ריווח אבן על שדר תקיף ששלח ג'ונסון לאשכול זמן קצר לאחר שקיבל את האזהרה מקוסיגין , ושהתקבל בישראל בחמש לפנות בוקר . "כידידך הנני חוזר עוד ביתר תוקף על מה שאמרתי אתמול למר אבן . אין לישראל בשום פנים לנקוט בפעולה צבאית מונעת ועל ידי כך לעשות עצמה אחראית לפתיחת פעולת איבה , " כתב ג'ונסון . בשולי השדר הוסיף מזכיר המרינה ראסק : "הבריטים ואנו ממשיכים באורח דחוף , חוזר דחוף , להכין הצדדים הצבאיים של תכנית הליווי הימי הבין לאומי וכי אומות אחרות מגיבות בצורה פעילה ונמרצת לרעיון ... פעולה חד צדדית מצד ישראל ןתהיהו משום חוסר אחריות ומשום אסון . " לנוכח השדרים מג'ונסון , קוסיגין ודה גול , ובעקבות תוצאות הריון הקודם , שינה אשכול את עמדתו והסכים לדחות בשבועיים-שלושה את התגובה הצבאית של ישראל . הוא הניח שבתקופה זו יפעלו האמריקנים , בעצמם או בשותפות עם מדינות נוספות , לפתיחת המצרים ולפיזור ריכוזי הצבא המצרי בסיני . הרמטכ"ל התנגד לדחייה בת שלושה שבועות וטען שעם סיומם תעמוד ישראל בפני אותה הבעיה אך בנתונים מדיניים וצבאיים קשים בהרבה . אולם כל השרים , למעט משה כרמל , תמכו בהצעה אשכול . הממשלה קיבלה שורה של החלטות והמרכזית שבהן " .- לרגל הסיכויים ברבר פעילותה של ממשלת ארצות הברית , יחד

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר