ב. בעמדת המתנה

עמוד:539

ב . בע מדת המתנה * 9 26 במאי נפגש שר החוץ אבא אבן לשיחה מכרעת » עם נשיא ארצות הברית ג'ונסון . בתחילת הפגישה חזר אבן על תוכן מברקיו של אשכול ( תעודות 166 ו ( 167 והבהיר שישראל הגיעה למצב שבו היא ניצבת לפני "בחירה חד משמעית בין כניעה ללחימה , " ושרק ארצות הברית יכולה לחלץ אותה ממצב זה . ג'ונסון הגדיר את הצעותיו של אשכול כלא ראליות והבהיר כי לא יוכל לצאת בהכרזה כזו ללא הסכמת הקונגרס . "אינני מלך בארץ זו , " קבע , והבהיר שחשוב שישראל תיראה צודקת בעיני הקבינט , הקונגרס והציבור האמריקני . ג'ונסון התייחס בזאת למגבלות שמטילה החוקה האמריקנית על סמכויותיו של הנשיא , אך רמז גם למצוקה הפוליטית והציבורית שאליה נקלע בעקבות הסתבכות ארצות הברית במלחמת וייטנם , מלחמה שקנדי וג'ונסון נכנסו לתוכה בלי אישור מוקדם של הקונגרס . ג'ונסון חזר על תמיכתו בעקרון חופש השיט לישראל במצרי טירן והתחייב להפעיל לשם כך את כל האמצעים שברשותו . הוא הסביר שברצונו לגבש קבוצה של מדינות שתפרוץ את המצור הימי , וכי הוא זקוק לשבועיים שלושה לשם כך . הוא ביקש שישראל תימנע מפעולה בפרק הזמן הזה והזהיר את אבן : "ישראל לא תישאר לבד אלא אם תחליט ללכת לבד . איננו יכולים להעלות על הדעת שהיא תחליט כך . " באותו היום התכנסה ממשלת ישראל בתור ועדת שרים לענייני ביטחון , ובישיבה סקרו הרמטכ"ל וראש אמ"ן את המצב בפני השרים . הם הסבירו שמצרים ממשיכה בתגבור כוחותיה בסיני ולכן ישראל איבדה את האפשרות להכות בהפתעה רבתי ( הפתעה אסטרטגית ) את הצבא המצרי , אם כי היא עדיין יכולה להפתיע את המצרים במידה חלקית ( הפתעה טקטית . ( דברים מדאיגים אלו נפלו על ממשלה נבוכה , ויש אומרים מבוהלת וחוששת , והיו מבוא לדיון קשה . שניים משרי המפד"ל , שפירא וורהפטיג , דרשו להרחיב את הממשלה על ידי צירוף סיעות גח"ל ורפ"י ולהחליף את אשכול בתפקיד שר ביטחון על ידי בן גוריון או דיין . שרי מפ"ם וחלק משרי "המערך , " שהבולטים ביניהם היו ארן וספיר , התנגדו לדרישה להחליף את שר הביטחון והביעו ספק בצורך לשנות את הרכב הממשלה . אשכול הציע לצרף אישים בולטים מגח"ל ומרפ"י לוועדת השרים לענייני ביטחון . בסופו של דיון מתוח , שהופרע מדי פעם בדיווחים על חדירת מטוסים מצריים לנגב לצורכי צילום , התקבלה הצעתו של אשכול . ההכרעה בנושא היציאה למלחמה נדחתה לישיבה שנועדה להתקיים למחרת , במוצאי השבת , לאחר שהממשלה תשמע את סקירתו של שר החוץ אבן על שיחותיו עם ראשי הממשל האמריקני . במקביל לאמריקנים ביקשה גם ברית המועצות למנוע מישראל לתקוף את מצרים . בשתיים לפנות בוקר בשבת ה 27 במאי , צלצל שגריר ברית המועצות דימיטרי צ'ובחין אל ראש הממשלה ודרש בתוקף לקיים מיד פגישה עמו . הפגישה התקיימה כעבור שעה והשגריר מסר בה איגרת מראש ממשלת ברית המועצות אלכסיי קוסיגין אל אשכול . " אנו מקווים ; ' כתב קוסיגין , "כי לאחר שתשקול באופן מעמיק את המצב שהתהווה ואת האחריות שתחול על הצד שיפתח בתוקפנות - תעשה ממשלת ישראל כל שניתן כדי שלא יתפתח סכסוך צבאי מלחמתי במזרח התיכון . " בפגישה הציע אשכול לברית המועצות לקבל את הצעת דה גול לפעולה משותפת של ארבע המעצמות או לפעול בהרכב אחר כדי ללחוץ על מצרים וסוריה שיימנעו ממלחמה - אך לא נענה בחיוב . צ'ובחין שאל את אשכול ארבע פעמים אם הוא יכול להתחייב שישראל לא תתקיף ראשונה . תחילה סירב אשכול לענות לשאלה ולבסוף השיב בכעס שצעדי מצרים הם הירייה הראשונה . בעת פגישתם של ציובחין ואשכול פגש גם נאצר את השגריר הסובייטי בארצו , דימיטרי פוזדאייב . פוזדאייב ביקש מנאצר שמצרים לא תהיה הראשונה שתפתח באש והביע את ביטחונו שישראל לא תעשה זאת . הוא גם דיווח לו על השדר של קוסיגין לאשכול . באותו יום אחר הצהריים קיבל הנשיא ג'ונסון אזהרה מקוסיגין שלפיה ישראל מכינה פעולה צבאית נגד הערבים , ושאם זו תצא לפועל לא תוכל ארצו לעבור על כך לסדר היום ותסייע למדינות ערב .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר