א. התדרדרות אל סף מלחמה

עמוד:532

פנינו להתקפה ... אין לנו כל עניין לפגוע בביטחונן , בשטחן או בזכויותיהן החוקיות ... לא נתערב התערבות כלשהי בענייניהן הפנימיים , במשטריהן , ביחסיהן האזוריים או הבין לאומיים , " רק כצעד של זהירות , הוסיף , " הוריתי - כמובן על דעת הממשלה - על גיוס מוגבל של כוחות מילואים . " באותו יום הגיעה תשובתו של ג'ונסון למכתב של אשכול מ 18 במאי . ג'ונסון הבהיר שהממשל האמריקני נמצא בקשר הדוק עם הממשלה הסובייטית , ושהוא בטוח שהסובייטים מבינים שיש מחויבות אמריקנית נגד תוקפנות במזרח התיכון . אור ליום ה 23 במאי התאמתו חששותיה של ישראל - שליט מצרים נאצר הודיע על סגירת מצרי טירן בפני אניות ישראליות וסחורות אסטרטגיות לישראל . "אף אנייה ישראלית לא תעבור עוד במצרי טירן , " הכריז נאצר בבסיס חיל האוויר המצרי בביר גפגפה שבסיני , "אם מנהיגי ישראל וגנרל רבין רוצים מלחמה - אהלן וסהלן . " בעקבות צעדו של נאצר קיבל אשכול שדר מן הממשל האמריקני ובו בקשה שישראל תימנע מכל צעד צבאי או מהעברת אנייה ישראלית במצרי טירן במשך 48 השעות הקרובות ותניח לממשל לפתור את המשבר בדרכים מדיניות . בשעות הבוקר השתתף אשכול בהתייעצות במוצב הפיקוד העליון ובה הציעו לראשונה שלושה ממפקדי צה"ל הבכירים ביותר , הרמטכ"ל יצחק רבין , ראש אג"ם עזר וייצמן וראש אמ"ן אהרון יריב , לצאת מיד למלחמה כדי לפתוח את מצרי טירן לשיט ישראלי ולהסיר את האיום של ריכוז הכוח המצרי בסיני . לראשונה מאז תחילת המשבר עמר אשכול בפני הדילמה אם לצאת למלחמה , וועדת השרים לענייני ביטחון שהתכנסה מיד בתום ההתייעצות נדרשה להכריע בשאלה זו . בישיבה סקר הרמטכ"ל רבין את ההתפתחויות והציע להנחית מיד מכה אווירית על חיל האוויר המצרי ולאחר מכן לצאת במתקפה יבשתית נגד כוחות הצבא המצרי בסיני . הוא התריע כי אם לא תגיב ישראל מיד על חסימת המצרים היא תאבד מאמינותה , ייפגע כושר ההרתעה של צה"ל ויהיו לכך תוצאות חמורות לאורך ימים . לשאלת אחד השרים הסביר רבין שמבחינה צבאית עדיף לפעול מוקדם ככל האפשר אך דחייה בת 48 שעות לא תפגע ביכולת הצבאית של צה"ל . בדיון שהתפתח תמכו רוב השרים בהצעה להמתין 48 שעות על פי הבקשה האמריקנית אך נחלקו ביניהם בשאלה כיצד לנהוג לאחר מכן - אם לצאת למלחמה או להמתין מספר שבועות נוספים . מחלוקת נוספת נתגלעה בשאלה אם לבקש מארצות הברית ליווי של אניות מלחמה לספינות ישראליות שיעברו במצרי טירן . שר החוץ אבא אבן הציע לצאת מיד לארצות הברית כדי לברר מה יש בדעתה לעשות כדי להבטיח את חופש השיט הישראלי ואם היא מוכנה ללוות אניות ישראליות במצרי טירן - "אם הוא וג'ונסוןו אומר לא - אז אני חוזר במטוס הבא הביתה . " אשכול התלבט . על פי עדויות הוא העריך כבר בשלב זה שהמלחמה היא בלתי נמנעת אך חשש לצאת למלחמה כשישראל נלחמת לבדה וללא תמיכה מדינית של האמריקנים ושל מדינות אחרות . הוא תמך אפוא בדחייה של 48 שעות אם כי הביע חשש שמא יקדימו הערבים להכות בישראל . אשכול הסתייג מהצעת אבן לנסוע לוושינגטון וגרס שיש להסתפק בשדר לג'ונסון , אך בסופו של דבר התרצה והסכים להצעת אבן . בסיום הישיבה נקבע שוועדת השרים לענייני ביטחון רואה בסגירת המצרים "מעשה תוקפנות נגר ישראל , " אך דוחה את החלטתה לגבי התגובה על המעשה ב 48 שעות , שבמהלכן יברר שר החוץ את עמדת ארצות הברית , ואם יהיה צורך ייסע לשם כך לפגישה עם ג'ונסון . בתום הישיבה נערכה ביזמת אשכול פגישה בין כמה מחברי הוועדה והרמטכ"ל לבין ראשי האופוזיציה מהסיעות גח"ל ורפ"י , ובה קיבלו ראשי האופוזיציה ריווח על המהלכים הצבאיים והמדיניים . למחרת , ב 24 במאי , יצא שר החוץ אבן למסע דיפלומטי לפריס , ללונדון ולוושינגטון . בהנחה שדיוני מועצת הביטחון בנושא לא יעלו דבר , ביקש אבן להשיג במסעו התחייבות לפעולה אמריקנית להבטחת חופש השיט במצרי טירן , אם אפשר בתמיכה של מעצמות המערב האחרות . לחלופין , אם לא יעלה בידו להשיג התחייבות מעין זו , חתר אבן לכך שמעצמות המערב יתנו לישראל יד חופשית לפרוץ את המצרים בכוח צבאי . נסיעתו עוררה ביקורת נוקבת מצד חוגי האופוזיציה בטענה שזו "הליכה לקנוסה , " שמשמעותה דחייה של יותר מ 48 שעות בפעולה הצבאית , ושייתכן כי אף תגביל את מרחב הפעולה של ישראל , במקביל לפעילות המדינית הוגברה כישראל ההיערכות הצבאית וצה"ל השלים למעשה את גיוס כל מערך הלחימה שלו . גם חיי היום יום במדינה שונו לבלי הכר . רבים מהגברים גויסו לצבא וכן גויסו מספר גדול של כלי רכב .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר