א. התדרדרות אל סף מלחמה

עמוד:531

אשכול לג'ונסון והטיל את האשמה למצב שנוצר על סוריה ועל מצרים , שמרכזת כוחות אדירים בסיני ללא כל סיבה . הוא קבע שעל מזכ"ל האו"ם להתנגד בתוקף לשינוי בפרישתם של כוחות האו"ם בסיני והביע צער על כי בשדר של ג'ונסון לא נזכרה המחויבות האמריקנית לעצמאות ישראל ושלמותה כפי שהוסכם במזכר ההבנה במרס 1965 ( ראה פרק עשירי , ב . ( "מול ריכוז הכוחות המסיווי בגבולנו הדרומי , בצירוף מערכת הטרור מן הצפון ותמיכה סובייטית בממשלות האחראיות למתח , יש בוודאי צורך דחוף להבהיר את המחויבות האמריקנית לביטחון ישראל ואף ליישומה אם המצב ידרוש זאת , " כתב ( תעודה . ( 165 הסלמה נוספת נגרמה בעקבות החלטתו של מזכ"ל האו"ם או טנט ב 18 במאי , שלהפתעת הכל , ומבלי שכינס את מועצת הביטחון או את העצרת הכללית לדון בנושא , העמיד את מצרים בפני הבררה - או שכוח האו"ם יישאר בפרישתו המקורית ללא שום תביעות מצד המצרים או שיפונה מכל שטח חצי האי סיני . בתגובה על כך דרשה מצרים מן האו"ם לפנות לגמרי את כוחותיו ואו טנט הורה על פינוי הכוחות ובתוך כך גם כוחות האו"ם ברצועת עזה ושרם א שייך . ב 19 במאי הודיע הגנרל ריקייה לשלטונות ישראל שכבר באותו היום יחדל כוח האו"ם למלא את תפקידיו . בכל אותו הזמן נמשך התגבור של מערך הכוחות המצריים בסיני במקביל לדילול כוחותיה בתימן . בסך הכל גדל הכוח המצרי בסיני בתוך כמה ימים מ 25 , 000 ( דיוויזיה מתוגברת ) ל 80 , 000 חיילים ( ארבע 000 , 08 it וכוח השריון המצרי גדל מ 250 ל 600 טנקים . גם סוריה תגברה את כוחה מול ישראל והוסיפה לשלוש החטיבות שהיו מוצבות כבר בחזית עוד שתיים . הוצאת כוחות האו"ם והתגבור המצרי המסיווי שינו את הלכי הרוח בקרב קובעי המדיניות בישראל ובצמרת צה"ל . צעדו המפתיע של או טנט הסיר מכשולים בפני התדרדרות המצב , ונוצר חשש שבהיעדר כוחות האו"ם שהוצבו בשרם א שייך יכריזו המצרים על סגירת מצרי טירן בפני שיט של ספינות ישראליות . בצה"ל ובמערכת הביטחון נחשבה סגירת מיצרי טירן בפני ישראל קאזוס בלי ( עילה למלחמה , ( והאפשרות שתפרוץ מלחמה נראתה עתה מוחשית מתמיד . ההיערכות הצבאית הוגברה וננקטו צעדים להכין את המשק לשעת חירום . עד ל 21 במאי אישר אשכול לצה"ל לגייס 55 , 000 חיילי מילואים ולאייש בצוותים 800 מתוך למעלה מ 1 , 000 הטנקים הכשירים שהיו ברשותו 300 ) טנקים נוספים שנקנו זמן קצר קודם לכן היו עדיין בתהליך של " הסבה , " כלומר השבחה . ( רוב הטנקים הישראליים הוצבו במערך התקפי בנגב , וכן תוגבר מערך הכוחות בצפון בחטיבה שהוצבה בגליל המרכזי . ב 21 במאי נערכו בזו אחר זו ישיבה של ועדת השרים לענייני ביטחון , ישיבת ממשלה סדירה ולאחריה ישיבה של הממשלה בתור ועדת השרים לענייני ביטחון . בישיבה הראשונה הטיל אשכול ספק בהערכה שהשמיע בממשלה רק חמישה ימים קודם לכן לגבי כוונות המצרים : "מן הדין שנראה את העניין בחומרתו , אולי למעלה ממה שיכול להיות ... לאור הוצאת כוחות האו"ם לפי הוראת או טנט ... אנחנו צריכים לדאוג במיוחד במקרה של ... הפסקת השיט הישראלי במצרי אילת ... אחר כך יש לחשוש ממתקפה כוללת להכרעת ישראל . האופטימיסטים יכולים לומר שהמטרה הזאת , לפי הנתונים הצבאיים והמדיניים , גם היא לא נראית סבירה בעיני המצרים . כאשר נכנסים לריכוזי כוחות , עוד לא נכנסים למלחמה . הדברים אולי מתפתחים אחר כך מעצמם . " הדיונים עסקו בהיערכות הישראלית , הן הצבאית הן המשקית , ובתגובה הישראלית אם ינקטו המצרים צעדים כגון סגירת מצרי טירן או תקיפת מטרות אסטרטגיות בישראל . שרי מפ"ם וה"ליברלים העצמאים" דרשו שבמקרה כזה תתכנס הממשלה או ועדת השרים לדון בתגובת ישראל . אשכול התנגד לכך . הוא שב והסביר שאין אנחנו רוצים במלחמה , ושהגיוס נועד למנוע מלחמה , אך אם יפציצו המצרים מטרות בתוך שטח ישראל , אמר , "אנחנו צריכים באותם האווירונים שיש לנו להשתדל לגרום להם את הנזק הגדול ביותר . " לבסוף התקבלה החלטה שאישרה את עמדתו בעד תגובה מידית של חיל האוויר הישראלי על כל פעולת הפצצה מצרית . בישיבות הממשלה הוחלט עוד שאשכול ימשיך לעבוד על פי סדר היום המתוכנן שלו , ושהממשלה תנסה להפגין כלפי חוץ אווירה של "עסקים כרגיל . " עם זאת פנה אשכול לציבור הישראלי באמצעות הודעה שמסר בכנסת ב 22 במאי אחר הצהריים . הוא סקר את האירועים והטיח ביקורת קשה באו"ם על פינוי כוחותיו מסיני , אך בה בעת ציטט את הודעותיו של או טנט על היעדר ריכוזי צבא ישראליים בגבול עם סוריה ועל ריבוי הפיגועים שביצע ארגון ה"פתדו" בישראל . אשכול נמנע מלאיים על מדינות ערב והדגיש : "אץ

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר