ה. במדרון המוביל למלחמה

עמוד:523

. 161 שדר אל הנשיא לינדון ג'ונסון , ושי נגטון ירושלים , 20 בנובמבר 1966 ( תרגום מאנגלית ) אדוני הנשיא , עקבתי ברוב עניין והשתתפות אחר ההתפתחויות במצב בריאותך , והוקל לי גם שמחתי לשמוע על החלמתך המהירה והתאוששות ! . כל העם בישראל יודע עד כמה מנהיגותך הפעילה רבת משמעות היא לשלום העולם ולקידום הרווחה האנושית . הקדשתי תשומת לב מרובה להשקפות שהבעת באוזני מר קומר , לשם העברתן אלי . הצטערתי בשל מהלך המאורעות אחרי התקריות של ה 12 וה 13 בנובמבר והערותיו נבדקות בכל הכבוד הראוי להן . ברצוני לומר לך במלוא גילוי הלב כיצד נראה המצב מכאן . ב 12 בנובמבר נהרגו שלושה מחיילינו הצעירים ושישה אחרים נפצעו , עמוק בתוך גבול ישראל , על ידי מחבלים שבאו מאזור הר חברון וחזרו לשם אחרי שמלאכתם נשלמה . לא היתה שום עילה להתקפה זו ולא קדמה לה כל פרובוקציה . היא קרתה אחרי תקופה בת חודשים מספר שבמהלכה לא הגבנו אף על אחד ממעשי הרצח והחבלה הרבים שנעשו נגדנו משטחיהן של סוריה וירדן . ההתקפות , בעיקר אלה משטח ירדן , גרמו לתושבינו תחושה גוברת של חוסר ביטחון פיסי . יחידות קומנדו הגיעו לירושלים , ושם הניחו מטעני חבלה מתחת לבנייני מגורים ברוממה , בכוונה להרוג את יושבי הבתים . הם הורידו מן הפסים רכבת בקו ירושלים-תל אביב , חוויה מזעזעת במיוחד לאוכלוסייה שלנו , אשר בלי קושי יכולה לדמות לעצמה את האסון העלול להתחולל כתוצאה ממעשים שכאלה . קבוצות מחבלים הפציצו מתקנים בקרבת ים המלח . הם טמנו מוקשים בעין גדי . ממשלה שאינה יכולה לתפעל בביטחון את קו הרכבת בין עריה הראשיות ; אשר אינה יכולה למנוע תוקפנות מבחוץ בעיר מושבה היא ; אשר איננה יכולה לאבטח את הדרכים מפני מוקשים מבחוץ ; אשר אינה יכולה לתת לאזרחיה אותו ביטחון שממנו נהנים תושבי כל המרינות השכנות - ברור שמצבה חמור מנקודת המבט של אחריותה המרכזית לביטחון הפנים . בטוחני כי תוכל להבין ער כמה קשה לי לבצע את תפקידי כאשר אזרחים מפחדים לנסוע ברכבת , לנסוע בכבישים או לעלות על יצועם בלילות , מבלי לדעת אם לא יתעוררו לפתע מקולות נפץ . בראשית נובמבר , אחרי התייעצות עם ממשלתך , הבאנו את טענותינו לפני מועצת הביטחון . הדבר עודד ככל הנראה את המחבלים לערוך סדרה מחודשת של פעולות תוקפניות . הם ביצעו מעשי זוועה יום יומיים , בעוד מועצת הביטחון מכונסת בישיבותיה . מנהיגים סוריים ודוברים רשמיים של ירדן באומות המאוחדות ניצלו את ההזדמנות להכריז על תמיכתם ב"מלחמה עממית" אשר תביא לחיסולה של ישראל . מועצת הביטחון , כרגיל , סירבה לאמץ כל החלטה , אפילו מתונה , בתגובה לעתירתנו , למרות הרוב הברור שסבר כי הצדק עמנו . הווטו הסובייטי סיכל את ההליכים . ברור היה כי האומות המאוחדות לא ינקטו באמצעים כנגד שום מדינה ערבית , לא חשוב מה תאמר או מה תעשה . ידעתי , כמובן , על מאמציו של המלך חוסיין לרסן ולאסור כמה חברים של קבוצות הטרור . היה זה מעשה חשוב , בניגוד גמור לעידוד הפעיל שסיפקה ממשלת סוריה לטרוריסטים . אך העובדה נותרה בעינה , כי אזורים מסוימים כהר חברון נמצאים למעשה מחוץ לתחום השפעתם המרסנת של השלטונות הירדניים . יש מובלעות שבהן השפעת כנופיות הטרור חזקה במיוחד . הפעולה שלנו , על פי גישתנו , לא כוונה נגד המלך חוסיין , אלא נגד יסודות עוינים באוכלוסייה המפגינים איבה כלפי ביטחונה של ישראל , ואולי לא פחות כלפי הרשויות הירדניות . ייתכן כי המלך חוסיין עצמו המעיט בהערכתו את המתח האיום שנגרם לממשלה ולעם בישראל מסדרת הפשיטות האחרונה , ומסירוב מועצת הביטחון לפעול נגרה . נציגו של המלך באומות המאוחדות הפגין תמיכה גלויה בסוריה , ותמך ב"מלחמת השחרור" נגד ישראל . במקרים רבים מחבלים שנאסרו שוחררו עד מהרה מן הכלא . השלטונות הירדניים סירבו לאפשר לחוקרי האו"ם להתחקות אחר העקבות המוליכים פנימה אל תוך שטח ירק , אחרי ההתקפות על ישראל . וכך מצאנו את עצמנו מופצצים , ממוקשים ומאוימים , ובעוד אנו מנועים מלפעול בערוצים הפוליטיים המספקים , שכן הם נחסמו בפנינו על ידי ההתנגדות הערבית-הסובייטית .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר