ה. במדרון המוביל למלחמה

עמוד:522

בנובמבר חתמו מצרים וסוריה על הסכם הגנה ביניהן ולאחר שנים של שקט יחסי חזרה המתיחות גם לגבול בין ישראל למצרים . ב 29 בנובמבר 1966 תקפו שני מטוסי מיג מצריים מטוס פייפר ישראלי שביצע טיסת סיור לאורך הגבול בין המדינות , ומטוסי מיראד ישראליים שיצאו לעזרת הפייפר המותקף הפילו את שני המטוסים המצריים . אולם לצד האירוע הגלוי הזה התרחש אירוע נוסף , נסתר ומסוכן ממנו . למודיעין הישראלי נודע על תגבור הצבא המצרי בצפון סיני . ועדת השרים לענייני ביטחון הורתה על גיוס כ 2 , 000 חיילי מילואים . חיילים אלה שוחררו לאחר ימים אחדים , כשפגה המתיחות . בינואר 1967 הלכו והחמירו התקריות בין צה"ל לצבא הסורי סביב המאבק על עיבוד השטחים המפורזים , ואלו הפכו לחילופי אש תכופים שבמהלכם הפעילו שני הצדדים שריון וארטילריה . פגישה של ועדת שביתת הנשק המעורבת הסורית-הישראלית שנערכה ב 25 בינואר 1967 הביאה לרגיעה בת עשרה שבועות לאורך הגבול בין שתי המרינות . ואולם בתחילת אפריל התחדשו תקריות האש באזור השטח המפורז הדרומי סמוך לקיבוץ האון . תקריות אלה היו לקרב של ממש ב 7 באפריל - אש סורית שנועדה למנוע מטרקטור ישראלי לחרוש את הקרקע התפתחה לחילופי אש כבדים שבמהלכם הפגיזה הארטילריה הסורית את הקיבוצים האון , תל קציר ועין גב , ומטוסים של צה"ל תקפו את עמדותיה . מאוחר יותר התפשטו חילופי האש לאזור השטח המפורז המרכזי , ועל קיבוץ גדות ששכן בסמוך לו נחתו כ 200 פגזים וגרמו להרס רב . שוב הופעלו מטוסי חיל האוויר הישראלי נגר סוללות התותחים הסוריות , ובמהלך היום כולו הפילו מטוסי חיל האוויר הישראלי שישה מטוסי מיג סוריים , שניים מהם במבואות דמשק . בערב השלימו חמישה טרקטורים את החריש בחלקה של קיבוץ האון . למחרת סיירו אשכול והרמטכ"ל רבין ביישובים המופגזים ובמהלך הסיור אמר אשכול כי "הפנקס עודנו פתוח אבל אני יכול לסגור אותו בכל רגע , אם השכנים יבינו שעליהם לחיות ביחסי שכנות טובים עמנו . ואז אפתח פנקס חדש - את פנקס השלום . " לנוכח הפגיעות הקשות שראה בגדות הורה אשכול על שורה של צעדים למען חברי הקיבוץ ( תעודה . ( 163 בעקבות אירועי ה 7 באפריל פרסמו שלטונות ברית המועצות דברי גינוי חריפים לישראל , וגברה מאוד העצבנות בקרב השלטון בסוריה לגבי כוונותיה הצבאיות של ישראל . המתח בין ישראל לסוריה מצא את ביטויו במכתבו של אשכול לאחיו ליפא ב 1 במאי ( תעודה . ( 164 למרות המתח בגבולות העריך המודיעין של צה"ל באותם הימים שלא צפויה בקרוב מלחמה עם מצרים , שהיתה שקועה במלחמה בתימן , או עם מדינה ערבית אחרת . עדות מוקדמת להערכת מודיעין זו נשמעה כבר בפברואר בכנס סגל הפיקוד הכללי של צה"ל שבה הציג ראש אגף המודיעין אהרון יריב תחזית כללית על בעיות הביטחון של ישראל . יריב צפה כי בעיות הביטחון יתאפיינו בהמשך ההתעצמות הערבית , בבעיות גבול רגילות וכן בסכנה של פעולות חבלה שעלולות לפגוע בכושר ההרתעה של ישראל ולהפוך את הבעיה הפלסטינית לאקטואלית . רבין , שדיבר אחריו , התבטא בצורה דומה והצביע על חוסר "אחדות המעשה נגד ישראל . " שניהם לא התריעו שצפויה מלחמה בעתיד הקרוב . אשכול לא היה שלם עם תחזית זו והתבטא ברוח זהירה יותר : "המצב הכלכלי במצרים אומלל מאוד . הוא { נאצר ! מבקש לחם , אצלו זה פיתה , בשביל 30 מיליון ערבים . אבל יחד עם זאת אני לא בטוח שלא יכול פעם לקרות רגע ושבו יחליט לצאת למלחמה בישראל . " [

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר