ה. במדרון המוביל למלחמה

עמוד:520

ה . במדרון המוביל למלחמה : ישיבת ממשלה ביולי 1966 שבה נדון המצב הכלכלי קבע אשכול : "החזית המרכזית ברגע זה הם לא ענייני ^ הביטחון וענייני מדיניות חוץ ... ברגע זה החזית המרכזית הם ענייני התעסוקה , ענייני המשק וענייני הכלכלה . " אולם הגבולות לא שקטו באותם החודשים , וענייני הביטחון תרמו אף הם לערעור מעמדו של אשכול . באביב 1966 התחדשו ביתר שאת חדירות של חוליות ה"פתח" מתוך שטח ירדן ובעיקר באזור דרום הר חברון ; חוליות אלה נשלחו ביזמת סוריה למשימות חבלה . הרגשת הביטחון ביישובי הספר התערערה ודוברי האופוזיציה מגח"ל ומרפ"י האשימו את הממשלה שאינה עושה די להבטחת ביטחונם של התושבים ולגבי אשכול טענו שאינו מתאים לתפקיד שר הביטחון . בליל ה 12-11 בנובמבר 1966 עלה קומנדקר של צה"ל שנע סמוך לגבול הירדני מצפון לערד על מוקש ומן ההתפוצצות נהרגו שלושה חיילים ושישה נפצעו . בתגובה אישרה ועדת השרים לענייני ביטחון לצה"ל לבצע ב 13 בנובמבר את פעולת "מגרסה , " שכוונה נגד הכפר סמוע שבדרום הר חברון . הפעולה נערכה לאור היום ובסיוע טנקים וזחל"מים , ובמהלכה הרסו כוחות של צה"ל עשרות מבתי הכפר . אך הפעולה הסתבכה והפכה לקרב בין צה"ל לבין כוח תגבורת של הצבא הירדני שחש למקום . בקרב נהרג קצין ישראלי אחד ו 10 חיילים ישראלים נפצעו , ובצד הירדני נהרגו 14 קצינים וחיילים ונפצעו , 37 וכן נהרגו 5 אזרחים ירדנים ו 17 נפצעו . בין ההרוגים הירדנים היה טייס מטוס הנטר שהפיל חיל האוויר הישראלי . היקפה של הפעולה והפגיעה הקשה בצבא של ממלכת ירדן , שהתנגדה לפעולות הטרור ואף ניסתה למנוע אותן , עוררו ביקורת מבית ומחוץ , והביקורת התעצמה לנוכח מספרי ההרוגים שיוחסו תחילה לצד הירדני ושהיו גבוהים בהרבה מן האבדות בפועל . בישיבת הממשלה שהתקיימה שבוע אחר כך נערך דיון על הפעולה בסמוע , והדברים שנאמרו בו שבו והמחישו לאשכול את הפער הקיים בין השקפתו בשאלות מדיניות הביטחון לבין עמדות הרוב המתון בממשלה . שישה מן השרים ( ישראל ברזילי , מרדכי בנטוב , אליהו ששון , יוסף בורג , חיים משה שפירא ומשה קול ) הביעו מורת רוח מהיקף הפעולה ומתוצאותיה . שר החוץ אבא אבן סקר בפני חברי הממשלה את הפגיעה הקשה במצבה הביךלאומי של ישראל בעקבות פעולת סמוע , אם כי הצדיק את עצם ההחלטה לצאת לפעולה והסביר את האבדות הרבות בחוסר מזל . רק חמישה שרים ( זלמן ארן , זרח ורהפטיג , ישראל גלילי , משה כרמל ובכור שיטרית ) הביעו תמיכה מפורשת בפעולת התגמול . אשכול השיב למבקרים את הפעולה בסמוע ואמר : "אני שואל את עצמי ... מה זה כוח הרתעה ? לשם מה מוציאים 1 . 5 מיליארד לירות בשנה , וזה הולך ומתרחב , האם רק כדי שתהיה מזוזה ? וכאשר יש מזוזה האם יש ביטחון שהשדים לא נכנסים הביתה ? מספרים לעולם שיש כוח הרתעה , אבל כאשר דמנו נשפך אנחנו נגיד 'שמע ישראלי - גם זאת אנחנו אומרים פעם , פעמיים , שלוש פעמים - ולא נגיב . " ? פעולת סמוע עוררה ביקורת בין לאומית רחבה על ישראל , ובתוך כך גם מצד הממשל האמריקני , שהיה רגיש במיוחד למעמדה של ממלכת ירדן וחשש שהפעולה תביא להתערערות שלטונו של המלך חוסיין . רוברט קומר הביע באוזני שגריר ישראל בארצות הברית אברהם הרמן את מורת רוחו הרבה של הנשיא ג'ונסון מהפעולה ומעצמתה המוגזמת , ומחה בתוקף על הפעלת טנקים בשעה שממלכת ירדן התחייבה שלא להשתמש בטנקים ממערב לנהר הירדן . קומר אף הזהיר שאם יבוצעו פעולות דומות בעתיד יבחן הממשל האמריקני מחדש את מדיניות הספקת הנשק לישראל . בתגובה כתב אשכול לג'ונסון ותיאר בפניו את אורך הרוח שגילתה ישראל לאחר התקפות טרור קודמות כלפיה משטח ירדן ואת חוסר האונים של מועצת הביטחון למנוע אותן בגלל זכות הווטו של ברית המועצות . "ממשלה שאינה יכולה להפעיל בבטחה את הרכבת שלה בין עריה המרכזיות , שאינה יכולה למנוע תוקפנות כלפי עיר הבירה ... שאינה יכולה להציע לאזרחים שלה את אותו הביטחון שממנו נהנים תושבי כל שכנותיה - ספק אם היא מקיימת את אחריותה המרכזית לביטחון , " כתב ( תעודה . ( 161 הוא

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר