ד. ביטול הממשל הצבאי וימים של משבר כלכלי ושפל אישי

עמוד:514

בתחילת 1965 החלה הממשלה בפעולה כדי לבלום את הגאות המופרזת . יש המנסים להשכיח זאת , אבל רבים מחברי הבית יזכרו כי על מדיניות המיתון הוכרז כבר עם הגשת התקציב לשנת , 1965 / 66 שהובא לכנסת בחודש דצמבר , 1964 היינו עשרה חודשים לפני הבחירות . אין ספק שהקביעה הזאת תהיה מועילה לוויכוח שנקיים כאן . מטרתה של מדיניות המיתון היתה כפולה . היה עלינו לשכך את גלי הביקוש המקומי הגואה ולשחרר גורמי ייצור , סחורות ושירותים לייצוא . מצד אחר היה עלינו ליצור לחץ על המשק כולו , לייעל את הייצור , השירותים והניהול ולצמצם את האבטלה הסמויה , שכבר היתה קיימת בהיקף רציני , בין במשרדים ובין במפעלים . לבעלי המפעלים ולפועלים , כפי מצב הדברים אז , לא היה עניין כלל לייעל מפעליהם באותה תקופה , בתקופת הגאות . הם השתתפו במירוץ להעלאת רמת החיים וההוצאות של עצמם . מפעלים רבים , רבותי , יכולים לזקוף את קשייהם בהווה לחשבונו של אותו סגנון בזבזני שהונהג לפני שנה , שנתיים ושלוש שנים . הממשלה היתה הראשונה להתחיל בביצוע המיתון . מדיניותה התקציבית היתה אחד הגורמים העיקריים לבלימת הגידול בביקוש המקומי , וזו נתנה את אותותיה במצב המאזן השוטף . כבר ב 1965 עלתה הצריכה הפרטית בשיעור נמוך יותר מאשר בשנים שקדמו לה , והגירעון השוטף הצטמצם ב 50 מיליון דולר לעומת השנה הקודמת . הגאות הואטה . משלהי 1965 אין עוד - מותר לומר - אינפלציה של ביקוש בארץ . כיום הבעיה העיקרית היא אינפלציה של הוצאות הייצור . באותה תקופה חלו גם כמה שינויים נוספים שפעלו בעיקר השנה . הגורמים החיצוניים העיקריים היו : צמצום העלייה והקטנת ייבוא ההון . הירידה בעלייה הקטינה את הביקוש לדירות וריפתה את הפעילות בסקטור הבנייה . רפיון זה העמיק עוד יותר כאשר נתברר שהיקף התחלות הבנייה הפרטית בשנים הקודמות היה מוגזם ביותר , בגלל ציפיות מוטעות של הקבלנים , בוודאי מתוך כוונות טובות . הקטנת ייבוא ההון באה בחלקה עקב גמר השילומים ובחלקה כתוצאה מכך שההשקעות נעשו פחות כדאיות בגלל העלייה בהוצאות הייצור שלא בהתאם להעלאת הפריון . אמנם יכולים היינו להגדיל את ייבוא ההון על ידי התרת הרצועה בקבלת הלוואות במטבע חוץ , אך נזהרנו מכך , כרי למנוע עליית ביקוש מחודשת וחזרה אל אותה מצוקה שהיתה לנו בשנים הקודמות . בנוסף על הגורמים שהשפעתם מן החוץ חלו גם כמה שינויים במצב בתוך המשק עצמו , ולא כולם היו חיוביים . כוונתי בראש וראשונה להיקף המוגזם שלבשה עליית השכר בסוף 1965 ובתחילת . 1966 העלאת השכר במסגרת הסיווג היתה מופרזת ביותר . רעיון הסיווג היה בו היגיון וצורך , אם כי הוא נסתלף בשעת ביצוע במשרדי הממשלה , בעיריות , בסוכנות , במוסדות ההסתדרות ובקופת חולים . אין הממשלה יכולה לפטור עצמה - ואין זו גם כוונתה - מן האחריות לצורה בה נתבצע הסיווג . עם זאת עלי לומר שאין גופים מפלגתיים ואחרים רשאים כיום להתריע על כך במצפון נקי ולהטיל את האשמה רק על אחרים . הכל יודעים שתרומתם הממשית בזמן הסיווג לא היתה חיובית ביותר , אם ננקוט לשון נקייה . הוא הדין למדיניות השכר לשנים 1966 ו 1967 בענפי הייצור ובשאר הענפים שלא נהנו מן הסיווג . שיעור העלאת השכר הושפע מן הסיווג . העלאת השכר היסודי , בנוסף לתוספת היוקר ולזחילת השכר , חרגה בהרבה מגבולות יכולתו של המשק והקטינה את כושר התחרות של מוצריו בשוקי חוץ . אין לי ספק שאילו היתה עליית השכר בתחילת 1966 נמוכה יותר , היה הייצוא השנה גדול יותר , ואילו מספר המובטלים קטן יותר . חוסר תפיסת הקשר בציבור בין ייצוא ותעסוקה בלם את התקדמות המשק בכיוון הדרוש . מן הראוי שכל נציגי המפלגות המתריעים כיום נגר האבטלה יעיינו מה טענו הם רק לפני כמה חודשים לגבי השכר - ויסיקו מסקנות . התקציב שהגשנו השנה לכנסת היה מכוון למנוע התחדשותה של אינפלציית הביקוש . בתחילת השנה נראו תוצאות ראשונות של מדיניות המיתון , ורצינו למנוע שניצנים רכים אלה יקפאו בעודם באבם . תקציב הממשלה לשנת 1966 / 67 נקבע אף הוא לאור מדיניותנו זו . עמדנו לפני הצורך בהחלטה באיזו דרך נגייס את האמצעים הנוספים הדרושים לשם מתן שירותים לאוכלוסייה , כי סוף סוף אם תעיינו עוד פעם בתקציב לסעיפיו תמצאו שבדרך כלל הוא מכוון בעיקר לספק לציבור שורה של שירותים בעלי חשיבות ראשונה במעלה . החלטנו לקצץ בהוצאות ככל האפשר . עם זאת לא יכולנו להימנע גם מהעלאת מסים , למען קיים שירותים כגון חינוך , בריאות , ביטחון , סער וכדומה .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר