ד. ביטול הממשל הצבאי וימים של משבר כלכלי ושפל אישי

עמוד:513

. 160 הודעת הממשלה בכנסת ירושלים , כ"ז בתשרי תשכ"ז , 11 באוקטובר 1966 [ 1 אפתח ואומר : הממשלה בישיבתה מיום 11 בספטמבר 1966 אישרה קווי פעולה כלכלית לשלוש השנים מתחילת 1967 עד סוף . 1969 קווי פעולתה אלה מונחים על שולחנכם לדיון , ואני מקווה גם לאישור . קווים אלה הותוו מתוך ההערכה שהערכנו את מצב המשק ובעיותיו כיום ואת צרכיו ואפשרויותיו לעתיד . הם בגדר מזיגה בין הדרוש והאפשרי . יישומם של קווים אלה , הפעלתה הנמרצת של תכנית הפעולה , יכולים לקדם את המשק והמדינה להשגת המטרות המוסכמות על כולנו , שהן : קליטה בעבודה יציבה ויוצרת של כל דורשי העבודה והגדלת הייצור . מובן שאין אני צריך לחזור על המטרות של חיפושי הדרכים להמשך העלייה והקליטה של עולים חדשים בארץ . כל זאת - לשם ביצור כלכלי של הארץ , הקטנת תלותנו בעזרת חוץ ויצירת בסיס לקליטת עולים נוספים . במשך שנת 1966 השתנה מצב המשק , כתוצאה מגורמים שונים שעל חלקם אין לנו שליטה ואילו כחלקם האחר הם פרי מדיניות מכוונת . בשנים 1962 עד 1965 היה המשק נתון בגאות ובתעסוקה יתר , בזכות זרמי ההון הגדולים שהגיעו לארץ אחרי הפיחות , בזכות ההשקעות הציבוריות והפרטיות בפיתוח המשק והודות לעלייה שזרמה לארץ . גאות זאת הביאה לידי גידול בהשקעות ובייצור . הגאות אמנם היתה מלווה גם תופעות שליליות . החלה אינפלציה של ביקוש אשר גרמה לעלייה מהירה ברמת ההכנסות , הרווחים והשכר . בעקבותיהם עלו הוצאות הייצור - וממילא עלתה גם רמת המחירים . הדבר הקטין את כושר ההתחרות של הייצור הישראלי בשוקי חוץ וגרם שהייצוא עלה פחות משהיה יכול ומשהיה צריך לעלות . עם זאת , רבותי , היה גידול הייצוא ניכר למדי . הוא יגיע השנה ל 850 מיליון דולר . וגם הרזרבות של המשק במטבע חוץ הגיעו לשיא של יותר מן 700 מיליון דולר . מאידך גיסא עלה הייבוא אף הוא בקצב מהיר . הייצור המקומי תלוי כידוע במידה רבה בייבוא חומרי גלם ונכסי השקעה . אין הארץ עשירה כחומרי גלם . כל גידול בייצור ובצריכה מותנה אפוא בגידול בשיעור מקביל כמעט בייבוא . כתוצאה מתהליכים אלה עלה הגירעון במאזן השוטף והגיע בשנת 1964 לשיא של 570 מיליון דולר . רק כתוצאה ממדיניות המיתון שהחילונו בה ירד הגירעון בשנתיים שלאחר מכן והוא יגיע כנראה השנה ל 470 מיליון דולר בערך , ירידה במאה מיליון דולר . בנוסף על התפתחות בלתי רצויה זו במאזן השוטף הביאה האינפלציה גם לידי עיוות מערכת ההשקעות . גדלה מעבר לכל יחס נכון ההשקעה בבנייה ובעיקר בבנייה הספקולטיווית . כן גדלו ההשקעות בענפים ובמפעלים אחרים המייצרים לשוק המקומי הגואה . לעומת זאת נצטמצמו יחסית ההשקעות במפעלים המייצרים לייצוא , בגלל חוסר הכדאיות היחסית של השקעות אלה . פעולת הממשלה מיד לאחר הפיחות כוונה למנוע סילוף מבנה ההשקעות על יד' חקיקת כמה חוקים פיסקליים , כמו מס רווחי הון , מס עיזבון ותיקון מס שבח מקרקעין . תהליך החקיקה בכנסת של אחדים מן החוקים , ובעיקר של מס שבח מקרקעין , נתמשך לצערי יתר על המירה , למרות התראותינו הרבות על כך . כתקופת הביניים חלה עלייה גדולה במחירי הקרקעות והדירות , שהזרימה לענף זה ולבעלי ענף זה כספים נוספים , ויצרה רווחים מופרזים וקלים , מה שקוראים "התעשרות קלה . " כאשר כבר הופעלו חוקים אלה , ובעיקר חוק מס שבח מקרקעין המתוקן , והגבלת הבנייה בדרכים מנהליות ואחרות , נשברה הספסרות הפרועה תתייצבו מחירי הקרקעות והדירות , אבל העלייה המהירה בכמות הכסף שפעל במשק מנעה אותנו מלנצל את כל יתרונותיו של הפיחות , והורגשה ההשפעה השלילית של אינפלציית הביקוש . עם זאת היה בו בפיחות כדי לסייע לייצוא , שעלה בין 1961 ל 1966 מן 400 מיליון דולר ל 850 מיליון דולר , כפי שכבר הזכרתי . כן הביא הפיחות לידי הגדלת כושר הייצור ואפשר הגדלת הייצור המקומי ב 10 % לשנה , שהוא שיעור גידול גבוה ביותר בכל ארץ שבעולם .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר