ד. ביטול הממשל הצבאי וימים של משבר כלכלי ושפל אישי

עמוד:512

פשטה חרושת של שמועות וניחושים שניזונו מידיעות בעיתונות שנרמז בהן על כוונה בצמרת מפא"י להחליף את אשכול בראשות הממשלה . משאלו הוכחשו וצמרת מפא"י התייצבה מאחורי אשכול , נפוצו ידיעות על מגעים חשאיים שמנהלים גורמים שונים בקואליציה לחיזוק הממשלה על ידי צירוף גח"ל ורפ"י לשורותיה , ואף אלה הוכחשו . בסקר דעת קהל טלפוני שערך העיתון "הארץ" בדצמבר 1966 בשלוש הערים הגדולות נמצא mcezi מן הנשאלים תומכים בהחלפתו של אשכול בראש ממשלה אחר , כמעט כפול מאחוז התומכים בהמשך כהונתו , וכ 38 % הביעו תמיכה בהרחבת הממשלה . גל של בדיחות שלעגו לאישיותו של אשכול ולמצב הגרוע של המדינה נפוצו בציבור וקובצו בחוברת בשם "כל בדיחות אשכול , " שיצאה לאור בדצמבר , 1966 ושהופצה על ידי מתנגדיו הפוליטיים . לאורך כל תקופת כהונתו נהג אשכול להרבות בסיורים ביישובים ובמקומות עבודה ובמפגשים עם "עמך , " והיה מודע היטב להלכי הרוח בציבור . הוא ידע תמיד לקבל באורך רוח ובהבנה ביקורת שנראתה לו הוגנת , ועדות לכך הם דבריו בישיבת הממשלה במרס . 1967 "אינני אומר שתמיר לא צודקים גם כאשר 'מרביצים' לי . " ואולם הפעם היתה הביקורת נוקבת וארסית מתמיד ובישיבה אחרת של הממשלה אמר אשכול ; '' אינני זוכר ממשלה שהיתה לה אופוזיציה כל כך הרסנית , מרה ושחצנית . " ועם זאת הוא ספג את קיתונות הבוז והלעג והבליג כדרכו . אף על פי שבעיית האבטלה הדירה שינה מעיניו , נמנע אשכול מלהטיל את האשמה על ספיר ועל אנשי משרד האוצר , שרבים מהם היו בני טיפוחיו , ותמך תמיכה מלאה בצעדיהם . אשכול סבר שהאכזבה והדכדוך בקרב הציבור הרחב מקורם בקושי להתרגל למדיניות של ריסון וצמצום לאחר תקופה ארוכה של ריצה קדימה , והביע את אמונתו שלאחר תקופת מעבר קשה יבינו הכל שטובת המדינה מחייבת זאת . ואמנם בחודשים מרס-אפריל , 1967 על פי עדותו של משה זנבר , החלו להופיע סימנים ליציאה מן המיתון , ובהם עלייה יחסית בהיקף הייצוא לעומת השנה שקדמה לה וגידול במכירות המוצרים , שלראשונה מאז החל המיתון עלה על שיעור הגידול בייצורם . מלחמת ששת הימים שפרצה ביוני 1967 ( ראה פרק שנים עשח שמה קץ למעשה לתקופת המיתון . מספר כלכלנים שמתחו ביקורת על מדיניות המיתון בשנים 1967-1965 טענו שהיא לא השיגה את מטרותיה העיקריות מכיוון שלא חלה באותן שנים עלייה במשקלם היחסי של ענפי הייצור במשק לעומת ענפי השירותים , ובעיקר משום שלא גדל חלקם של המפעלים המייצרים לייצוא , וכן מפני שלא הושג שינוי חיובי לטווח ארוך ביחס שבץ הייצוא לייבוא . היו שתלו זאת בכך שספיר מנע את פיחות המטבע הישראלי . לפי פרשנות של אחד ההיסטוריונים הכלכליים איבדה ההנהגה הכלכלית ( הממשלה וההסתדרות כאחת ) מיכולתה לכוון את המשק הישראלי בגלל הגידול המהיר בהיקף המשק , בגיוונו ובהתעשרותו מאז שנת . 1954 חולשה זו מנעה מההנהגה הכלכלית את האפשרות לצמצם את האבטלה ולהביא לשינוי במבנה המשק במהלך המיתון . ואולם בטווח הקצר היו למדיניות המיתון מספר הישגים : הגירעון במאזן התשלומים ירד משיא של 572 מיליון דולר בשנת 1964 ל 437 מיליון דולר בשנת ; 1967 חל שינוי מסוים בהרכב הייצור בכיוון של החלפת הייבוא בתוצר מקומי ; שיעור האינפלציה ירד מ 6 % בשנת 1965 ל 0 . 2 % בשנת . 1967 תוצאה נוספת של המיתון , שהיוותה אחד המפתחות שאפשרו את ההישגים האלה , היתה ריסון תביעות השכר של העוברים - בשנת 1966 היה שיעור הגידול בשכר נמוך ממה שחייבו הסכמי השכר , ובשנת 1967 אף ירד השכר באופן ראלי . ואולם כל זאת הושג במחיר חברתי וכלכלי כבד שהתבטא באבטלה גדולה , בירידה של רבים מן הארץ ובאבדן תוצר למשק , ועובדה זו נזקפה לחובתה של הממשלה ובעיקר לחובתם של אשכול וספיר . שער החוברת "כל בדיחות אשכול , " דצמבר 1965

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר