ד. ביטול הממשל הצבאי וימים של משבר כלכלי ושפל אישי

עמוד:511

עובדים נפלטו ממעגל העבודה והצטרפו לשורות המובטלים , ועתה כבר לא היו אלה רק פועלי בניין ותעשייה אלא עובדים מכל מגזרי המשק ובהם מאות אקדמאים . לנוכח המצב הקשה והביקורת הציבורית הנוקבת קיימו בהנהגת ה"מערך" והממשלה במהלך חודשי הקיץ שורה של דיונים להכנת תכנית כלכלית שנועדה להוציא את המשק מהמיתון מבלי לוותר על יעדיו . התכנית , שגובשה בתיאום עם ההסתדרות הכללית , נקראה בשם "קווים לפעולה כלכלית לשלוש השנים , " 1969-1967 והיא כללה שורה של אמצעים לעידוד הייצור לייצוא , לייעול המשק ולעידוד התעסוקה , ובכללם : הפניית חלק גדול יותר מההשקעות לענפי ייצוא , מתן הקלות למפעלים שמייצרים לייצוא , בעיקר באזורי פיתוח , הקצאת מאות מיליוני לירות לרשויות מקומיות ולגופים ציבוריים אחרים למימון פרויקטים עתירי עבודה כמו בניית גנים ציבוריים ומדרכות , תשלום רק מחצית מתוספת היוקר לשנים 1968-1967 ועור . נוסף על כך הוחלט , ביזמת אשכול , להקים ועדה שתבדוק אפשרות לתשלום קצבאות למובטלים ותכין חקיקה שתבטיח ביטוח מפני אבטלה . באוקטובר אף החליטה הממשלה להקים ועדת שרים בראשות אשכול שתציע פתרונות לבעיית התעסוקה בטווח הקצר . בדברים שנשא בכנסת בעת הצגת התכנית של הממשלה לשנים 1969-1967 סקר אשכול באריכות את ההתפתחויות הכלכליות שהביאו את הממשלה לאמץ מדיניות של מיתון ואת היעדים שהיא מבקשת להשיג , ובראשם ייעול ושיפור של המגזר היצרני , הגדלת פריון העבודה ובעיקר "הגדלת הייצוא והפיכתו לכדאי יותר" ( תעודה . ( 160 בנושא האבטלה הבטיח ש"הממשלה תעשה כל מה שביכולתה כדי לפתור את בעיית האבטלה פתרון קונסטרוקטיווי לטווח ארוך . " אשכול וספיר שבו והבהירו שאין פתרונות מידיים לבעיית האבטלה בכללותה , וששיפור אמתי במצב התעסוקה צפוי רק אם יבשילו תכניות הממשלה לטווח הארוך . בשלהי 1966 נראה היה שהממשלה אינה מצליחה להתמודד עם המשבר המעמיק , ומספר המובטלים הוכפל בתקופה זו לעומת מספרם בשנה הקודמת לה והגיע ל 7 . 4 % מכלל כוח העבודה . מקצת המובטלים הועסקו בעבודות יזומות בייעור ובהכשרת קרקע , שנתפסו בציבור כפתרון דחוק ואף משפיל . רבים חשו אי ודאות לגבי עתידם הכלכלי , ומצב הרוח בציבור הלך והורע . פועל יוצא של המציאות הכלכלית והחברתית הזו היה התגברות הירידה מן הארץ והתמעטות העלייה . שנת 1966 הסתיימה לראשונה מאז הקמת המדינה במאזן הגירה שלילי ומראה היורדים מן הארץ , שרבים מהם היו צעירים ואקדמאים , הוסיף לאווירה הפסימית בקרב הציבור הרחב . השאיפה לקצץ ככל האפשר בהוצאות המדינה השפיעה גם על הפרויקט להתפלת מי ים , שהיה יקר ללבו של אשכול , והטיפול בו התנהל עתה באטיות לעומת התנופה שאפיינה את השנה הראשונה לקיומו . העלויות הגבוהות של הקמת המפעל הדו תכליתי המתוכנן עוררו התנגדות חזקה מצד צמרת משרד האוצר ואחרים , שטענו שהתחזיות בדבר תצרוכת המים וניצולם בישראל פסימיות מדי , ושהנתונים הנכונים אינם מצדיקים השקעה עצומה שכזו בתקופה של משבר כלכלי . נשמעו גם טענות שניתן למצוא מקורות מים שעלותם זולה בהרבה , כגון מי שפכים מטוהרים ומאגרים של מי שיטפונות . במאי 1966 כתב אשכול למספר אנשים שעסקו בפרויקט ההתפלה וציין ש"עם כל רצוננו לגשת לביצוע מהיר של הנושא , חייבים אנו להיות זהירים ותואמים למגבלות בהן אנו נתונים . " עם זאת קיווה אשכול שהממשל האמריקני ייעתר לבקשת ישראל לראות את פרויקט ההתפלה בתור מפעל ניסיוני שממנו יוכלו ליהנות בעתיד עור מדינות , ולפיכך יעמיד לרשותה מענקים והלוואות בריבית נמוכה לשם מימונו . אולם גם הממשל האמריקני האט עתה את התהליכים לקידום פרויקט ההתפלה המשותף ואשכול ייחס זאת בין השאר למעורבותה ההולכת ומסתבכת של ארצות הברית במלחמת וייטנם , שדרשה מן הממשל משאבים רבים . רק באוקטובר 1966 מינה הנשיא ג'ונסון את שגיירו המיוחד אלסוורת בנקר לבחון את ההצעות להקמת המתקן הדו תכליתי בישראל , ורק בדצמבר החל הלה בעבודתו . בחורשים הראשונים של 1967 נמשכה מגמת העלייה בשיעור האבטלה , הוא הגיע ל 11 . 4 % ומספר המובטלים עלה ליותר מ 100 , 000 איש . ככל שהחמיר המיתון כך ירדה התמיכה הציבורית באשכול ונפגעה תדמיתה של ממשלתו . מעמדו הציבורי של אשכול , שנבנה במשך שנים עקב בצד אגודל , קרס עתה במהלך חודשים ספורים . תכונותיו האישיות שבגללן התחבב על רבים בציבור נתפסו לפתע כסימנים ברורים של חולשה , וההתקפות עליו מצד יריביו הפוליטיים , ובעיקר אנשי רפ '' י , שקודם לכן עוררו תרעומת אצל רבים , נקלטו עתה היטב בציבור הרחב . בנובמבר 1966

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר