ד. ביטול הממשל הצבאי וימים של משבר כלכלי ושפל אישי

עמוד:510

ד . ביטול הממשל הצבאי וימים של משבר כלכלי ושפל אישי עעל סדר ם ובראשן היום שובו . עניין המיתון מאפריקה מרכזי הכלכלי נדרש שהעסיק , אשכול וכן אותו בשאלות לטפל היה נוספות המדיניות בבעיות שעמדו כלפי פנים ערביי ישראל , ולאורך השנים הוא הקדיש לכך התייעצויות ודיונים רבים בהרכבים אישיים שונים . בשנים 1965-1964 שב ועלה בדיונים אלו נושא פעילותה של קבוצת "אל ארד" " ) האדמה , ( " ארגון ערבי לאומני בישראל שפעל למימוש זכויות ערביי ישראל ולכינון מדינה פלסטינית . בשורה של פעולות משפטיות סיכלו אשכול ויועציו את ניסיונותיה של הקבוצה להירשם בתור אגודה עותומנית ( עמותה , ( לפרסם ביטאון משלה ולצאת ברשימה לבחירות לכנסת בשנת , 1965 ואשכול אף הכריז עליה כעל התאחדות בלתי חוקית . עם זאת מרבית הדיונים שקיים אשכול בעניינים הנוגעים לערביי ישראל הוקדשו לשאלת ביטול הממשל הצבאי . כבר בחורף , 1964 מספר חודשים לאחר שהחליט אשכול על שורה של הקלות בממשל הצבאי ( ראה פרק תשיעי , ב , ( הוא הבהיר לנציגי מפ"ם בעת המשא ומתן עמם על אפשרות הצטרפותם לממשלתו "כי הממשלה חותרת לאפשרות של ביטול הדרגתי של הממשל הצבאי . " בקיץ 1965 שב הנושא ועלה על שולחנו ואשכול דן בכך עם ראשי מערכת הביטחון . בדיון התנגדו קציני צה"ל וראשי חלק מגופי הביטחון לביטול הממשל הצבאי וגרסו שיש להסתפק לעת עתה בהקלות מעטות . אשכול עצמו הביע בריון את הסתייגותו המוסרית מקיום הממשל הצבאי ומהשפעתו על חיי היום יום של האזרחים הערבים : "לו יכולתי להתלבש כערבי , לנסוע קצת לראות מה הם העלבונות שהם סובלים , איפה מעמידים אוטובוס ואומרים להם לרדת להראות את ה'פסים' ורישיונות יציאהן . יש דבר כזה או אץ דבר כזה ? לא הייתי רוצה את זאת . " עם זאת לנוכח המלצות הגורמים הצבאיים החליט אשכול שיש לשמור לפי שעה על המסגרת של הממשל הצבאי למשך עשר שנים נוספות . במהלך המשא ומתן הקואליציוני בסתיו 1965 שבה ודרשה מפ"ם , בתמיכת "אחדות העבודה , " לבטל את הממשל הצבאי , ואשכול נענה לכך והתחייב לבטלו כתוך שנה מכינון הממשלה החדשה . החלטתו התקבלה אמנם עקב הלחץ הפוליטי , אך קרוב לוודאי שעמדתו העקרונית ששללה את קיום הממשל הצבאי תפסה אף היא מקום במערכת שיקוליו . לאחר כינון הממשלה בחורף 1966 ערך אשכול מספר דיונים על ביטול הממשל הצבאי , וחרף התנגדותם של מפקדי צה"ל למהלך זה החליט לדבוק בהתחייבויות למפ"ם . בחודשים שבאו לאחר מכן הוכנו הכלים המשפטיים , המשטרתיים והתקציביים שנועדו להחליף את הממשל הצבאי . הוחלט להשאיר בתוקפן את תקנות ההגנה לשעת חירום משנת , 1945 כדי שיהיה ניתן להפעילן בצורה אינדיווידואלית כלפי חשודים , ולהרחיב את פעילות המשטרה ומשמר הגבול בתוך האוכלוסייה הערבית . ב 6 בנובמבר 1966 אישרה הממשלה לאחר דיון קצר את ההחלטה לבטל את המנגנון של הממשל הצבאי החל מ 1 בדצמבר , ויומיים לאחר מבן מסר אשכול הודעה על כך בכנסת . ההודעה הקצרה נשאה אופי טכני בעיקרה ורק בסיום הודעתו הסביר אשכול : "החלטה זו של הממשלה יסודה בהכרה ובתקווה כי ניתן לקיים את הביטחון הפנימי בלי להזדקק עור לממשל הצבאי . והעתיר יוכיח . " במהלך השנים הלכה ונוצרה בכנסת חזית רחבה שתמכה בביטול הממשל הצבאי , וזו הקיפה חלק ניכר מסיעות הבית . הודעתו של אשכול זכתה לפיכך לברכת רוב הסיעות , אם כי נשמעו גם הסתייגויות , ובהן טענות שאין בתהליך משום הקלה על האוכלוסייה הערבית אלא החלפת מנגנון אחד במנגנון אחר . מכל מקום הדיון התנהל בדרך כלל על מי מנוחות והכנסת קיבלה את הודעתו של אשכול ברוב גדול . בציבור הרחב התקבלה ההחלטה על ביטול הממשל הצבאי באדישות מסוימת והידיעה על כך נדחקה לעמודים הפנימיים של העיתונים . התעניינות הציבור הרחב היתה נתונה באותם הימים בראש ובראשונה לבעיות הכלכלה ולמצב בגבולות . כבר בקיץ 1966 היה ברור שהמשק הישראלי שרוי במשבר כלכלי שיצא למעשה מכלל שליטה . מספר חברות בנייה נסגרו ואחרות עמדו על סף התמוטטות , וחברות ובתי עסק רבים אחרים עמדו במצב דומה . עוד ועוד

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר