ב. בפתחו של מיתון כלכלי

עמוד:499

במהלך 1965 חלו התפתחויות כלכליות מדאיגות , ובהן גידול של כ 80 % בגירעון המסחרי של מדינת ישראל ; שורה של שביתות שאפיינו שנת בחירות ושהביאו לעליות שכר גדולות במגזר הציבורי 17 % - בממוצע וכ 9 % בחישוב ראלי ; ירידה גדולה במספרי העולים , מ 54 , 000 בשנת 1964 ל 30 , 000 בשנת ; 1965 גידול בהוצאות לביטחון ובעיקר לרכש הביטחוני ( מ 537 מיליון ל"י בשנת 1964 ל 723 מיליון ל"י בשנת ( 1965 וגידול בהלוואות במטבע חוץ שלקחה הממשלה . באותה עת הושלמו בזה אחר זה פרויקטים גדולים שבהקמתם הועסקו אלפי עוברים , ובכללם המוביל הארצי , הכור הגרעיני בדימונה , נמל אשדוד וחידוש מפעלי ים המלח . ולעומת זאת לא התקבלה החלטה להתחיל לבנות לאלתר מפעל משולב להתפלת מים ולייצור חשמל , שהיה עשוי להוות מקור עבודה חלופי לחלק מאותם עוברים שסיימו את עבודתם בבניית הפרויקטים הגדולים האלה . בדברים שנשא אשכול במסגרות שונות באותם הימים הוא שב והתריע כי על מדינת ישראל מאיים אסון כלכלי . בראשית ינואר 1966 שלח ברכה לצירי הוועידה העשירית של ההסתדרות ובדבריו הביע דאגה מהפער "בין הוצאתנו כעם לבין הכנסותינו מפועל כפינו , " והוסיף כי "השנים הבאות תובעות מאתנו בדיקה קפדנית של דרכי עבודתנו הכלכלית לכל אורך החזית . " ב 14 בפברואר , 1966 בנאום שנשא בכנסת עם הגשת הצעת חוק התקציב לשנת , 1966 / 67 הציג ספיר את קווי המדיניות הכלכלית לשנה הבאה . בראשית דבריו דיווח ספיר על עיקרי ההחלטות שהתקבלו בסוף שנת 1964 והביע שביעות רצון מכך ש"מדיניות המיתון של הממשלה ניכרת באותם סעיפי השקעה שבהם יש לממשלה השפעה ניכרת על התפתחותם - בספנות , מכרות , בנייה והשקיה . " לאחר מכן הודיע על העלאת שיעורי מס ההכנסה ב 2 . 5 % -2 % ושיעורי הבלו על סיגריות ב 25 % > ועל משקאות חריפים ב , 20 % וכן על העלאת מחירי הבנזין ב 33 % והסולר לתחבורה ב ' 0 ל 130 ועל קיצוץ בסובסידיות למוצרי מזון . תקציב הפיתוח הוקטן וחלק גדול ממנו הופנה להחזר חובות ולא להשקעות בארץ . על התכנית נמתחה ביקורת ציבורית ופרלמנטרית , והיא הותקפה בעיתונות ועוררה תסיסה בקואליציה ואפילו במזכירות מפא"י , אך זכתה גם לתגובות מעודדות למדי מבחינתה של הממשלה . חלק מחברי הקהילה האקדמית , ביניהם הפרופסורים דן פטינקין , יהושע אריאלי , שמואל אייזנשטדט , בנימין אקצין ויגאל ידין , הובילו תנועה של עובדים שהסכימו להפחית משכרם כדי לתרום להבראת הכלכלה הישראלית , וזאת בתנאי שהממשלה תעשה גם היא צעדים אנטי אינפלציוניים . תנועה זו הלכה והתרחבה למגזרים נוספים . בתגובה על יזמה זו החליטה הממשלה ב 21 בפברואר לקצץ 100 מיליון לירות מהוצאות הממשלה ולהקל במקצת את נטל המסים . בערב שלאחר ישיבת הממשלה שבה התקבלה החלטה זו נשא אשכול נאום לאומה ברדיו שהוקדש למצב הכלכלי ולתכניות הממשלה . בדבריו תקף את העלייה המסחררת ברמת החיים בישראל בחמש השנים האחרונות , שאין לה אח ורע בעולם , והוסיף ואמר : " הגאות הזאת , בממדיה אלה , גרמה לדאבוני לבולמוס של חטוף ואכול , חטוף ושתה ... בסופו של דבר היינו באים ער משבר ... לא נותרה לנו אפוא אלא ... הדרך הבלתי פופולרית , הדרך בה הלכנו" ( תעודה . ( 157 בהמשך פירט את החלטות הממשלה ושיבח את התנועה לוויתור שמוכיחה ש"יצר האגואיזם מתחיל לפנות מקום לתחושה של אחריות לאומית . " כמו כן קרא "להבטיח שהייצוא יגדל והייבוא יקטן . במילים אחרות - שנעמוד על רגלינו שלנו ולא נהיה סמוכים עוד על שולחנם של אחרים . " כתוצאה משרשרת הצעדים שנקטה הממשלה החל המשק הישראלי לחוש בהאטה מסוימת במחצית השנייה של 1965 וזו הלכה וגברה במחצית הראשונה של . 1966 הריסון הממשלתי בהוצאות לבניין והקפאת מפעלי הפיתוח הגדולים פגעו בראש ובראשונה בחברות הבנייה , שנאלצו לצמצם את פעילותן ולפטר עובדים . מפעלי תעשייה נפגעו מהחשיפה לייבוא מתחרה ונאלצו לפטר פועלים כרי להתייעל ולהתחרות בייבוא . התפתחויות אלו גררו עלייה במספר המובטלים בעיקר באזורי הפיתוח . היו שתלו זאת בהאטה הגדולה בעלייה , שהגיעה בשנת 1966 למחצית בלבד מ 30 , 000 העולים הצפויים , דבר שגרם לירידה בביקוש לדירות בעיירות הפיתוח ולצמצום נוסף בבנייה בהן . בעוד שבמרינה כולה עלה שיעור האבטלה במחצית הראשונה של 1966 בצורה מתונה והגיע לכ 4 % מכלל כוח העבודה , הרי בכמה מעיירות הפיתוח חלה עלייה תלולה באבטלה ושיעורה התקרב ל . 20 % > הפגיעה הקיפה אפוא בעיקר את השכבות החלשות מבני עדות המזרח , אותם מגזרי אוכלוסייה שכבר קודם לכן חשו את עצמם מקופחים מבחינה חברתית וכלכלית . יתר על כן , מכיוון שבאותם הימים טרם היה ביטוח אבטלה ממלכתי , היתה מצוקתם ומצוקת משפחותיהם קשה ביותר .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר