ב. בפתחו של מיתון כלכלי

עמוד:498

ב . בפתחו של מיתון כלכלי ל אשכול הקמת טוב ממשלתו מתמיד , ואולם השלישית דווקא נראה בתקופה היה מעמדו זו החלה של ירידה מתמשכת במעמדו הציבורי ובהערכה כלפיו . קרוב לוודאי שהסיבה העיקרית להתפתחות זו היא המצב הכלכלי שנוצר בשנתיים הראשונות לקיומה של ממשלה זו של אשכול , והידוע בשם המיתון . תחילתו של מצב זה בדיונים שנערכו כבר בסתיו 1964 בוועדת השרים לענייני כלכלה בנושא ה"מדיניות הכלכלית לשנתיים הקרובות . " 1966-1965 מפאת חשיבות הנושא ישב אשכול בראש ישיבות הוועדה . דוד הורוביץ , נגיד בנק ישראל , ומשה זנדברג ( לימים זנבר , ( שכיהן אז בתפקיד כפול של היועץ הכלכלי של שר האוצר והממונה על התקציבים , הציעו בוועדה למתן את הפעילות הכלכלית במשק על ידי קיצוץ בהוצאות הממשלה לפיתוח . ב 22 בנובמבר 1964 קיבלה הוועדה החלטה "לאשר עקרונית ריסון הבנייה ... צמצום הבנייה הממשלתית ... צמצום הבנייה הציבורית ( שאינה ממשלתית ... ( בלימת העברת הון מחו"ל ... סטנדרט צנוע לבנייה ציבורית . " וכן החליטה ש"תימשך המדיניות של חשיפת תוצרת הארץ לייבוא מתחרה ... ובמקביל לכך יוחל בבדיקה חוזרת של גובה המכס שנקבע בעבר , במגמה להקטינו כמידת האפשר . " ונוסף לכך "תונהג סלקטיביות יתר בעידוד השקעות הון . " צעדים אלה נועדו להשיג מטרות מספר , ובעיקר להקטין את הפער במאזן התשלומים שיצרה הגאות במשק ולענות על החשש שהפער הזה ילך ויגדל עם סיום השילומים מגרמניה בשנת , 1966 וכמו כן לבלום את העליות בשכר ולהוריד את האינפלציה , שעמדה על 6 % בשנה . את הביטוי הפומבי הראשון לכוונה למתן את הפעילות במשק נתן שר האוצר פנחס ספיר בכנסה ב 14 בדצמבר , 1964 בנאום שנשא עם הגשת הצעת חוק התקציב לשנת , 1965 / 66 ושבו טען כי הפער הנמשך במאזן התשלומים מחייב "למתן את פעולות הפיתוח בשוליים שאינן חיוניות . " עם כינון הממשלה השנייה של אשכול , בשלהי דצמבר , 1964 החליטו אפוא אשכול וספיר לטפל באופן נמרץ במצב הכלכלי וליישם את ההחלטות העקרוניות שהתקבלו ב 22 בנובמבר והחלטות מעשיות שהתקבלו לאחר מכן בוועדת השרים לענייני כלכלה . קברניטי הכלכלה החליטו על מדיניות כלכלית חדשה שבמרכזה קיצוץ ניכר בהוצאות הממשלתיות באמצעות שורה של צעדים , ובהם הקפאה של בניית מפעלי פיתוח גדולים חרשים במקום המפעלים שבנייתם הסתיימה , קיצוץ משמעותי בתקציב הפיתוח לשנת התקציב 1965 / 66 וריסון הבנייה הממשלתית והציבורית ( למעט באזורי פיתוח . ( לימים הסביר משה זנבר בריאיון אישי שהצעדים הכלכליים תוכננו כך שהשפעתם תורגש רק לאחר הבחירות בסתיו . 1965 חרף ההחלטה שלא להתחיל במפעלי פיתוח גדולים ראה אשכול הכרח להמשיך בתכנון הפרויקט המשותף עם ארצות הברית להתפלת מי ים . מאז שהחלה ועדת המומחים המשותפת לשתי המדינות בבדיקת הנושא ( תעודה ( 135 ליווה אשכול מקרוב את עבודתה ועשה כל מאמץ לקדם את המפעל . בדיונים הרבים שקיים בנושא ההתפלה שב אשכול ועמר על שתי נקודות עיקריות שצריכות היו להנחות לדעתו את מתכנני המפעל : ההנחה שבראשית שנות השבעים ינוצלו עד תום מקורות המים הטבעיים של ישראל וההכרה שמחיר המים המותפלים חייב להיות סביר ומוצדק מבחינה כלכלית . דוח שהכינה חברה אמריקנית לייעוץ הנדסי קבע שמבחינה טכנולוגית ניתן להקים את המפעל המשולב בישראל ולהתפיל בו מרי שנה כ 120 מיליון מטריס מעוקבים של מים ולייצר כ 200 מגה ואט חשמל . לאחר שעיין ברוח כתב אשכול אל הנשיא ג'ונסון בספטמבר 1965 שממצאי הסקר מצדיקים החלטה משותפת להתקדם במהירות בביצוע המפעל " , על בסיס הנחה כי ניתן לפתח תכנית מימון מתאימה אשר תבטיח התפלת מים במחיר סביר . " שכן העלות המשוערת של הפרויקט על פי הדוח ובהתאם לכך מחירי המים המותפלים נראו לאשכול גבוהים מדי . הוא הציע לג'ונסון לתכנן את המהלכים הבאים על סמך שתי הנחות נוספות : "כור אטומי רו תכליתי להתפלת מים יהיה פעיל בישראל ער לשנים ... 1972-1971 כל הפיתוחים הטכנולוגיים והמדעיים הנגזרים מהקמתו ומהפעלתו של הכור יהיו זמינים לארצות הברית ולעולם כולו . "

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר