א. פילוג בקיץ - ניצחון בסתיו

עמוד:492

. 153 אל מערכת העיתון "למרחב , " תל אביב ירושלים , כ"ב בסיוון תשכ"ה , 22 ביוני 1965 בעיתון יוס א , כ' בסיוון תשכ"ה ( 20 . 6 . 65 ) הפנה אלי חבר הכנסת מי ביבי שאלה פומבית בעניין יכולתו של המערך לתרום לפתרון שאלת מיזוג העדות במדינה . עלי לומר כי אני רואה במערך זה ראשון לאחדות פועלים מקפת ולכן הוא עשוי להיות מכשיר רב תנופה לקידום המרינה , לביצורה ולגילוי נתיבות חדשות לקיבוץ גלויות ולקליטת עלייה גדולה . כל אלה מחייבים מעשה רב להעלאת רמתו של האיש העובד ולמיזוג תרבותי וחברתי מלא של העם העובד כולו . אם להיזקק לשאלה ספציפית יותר , אביא כאן שתי נקודות מתוך יסודות המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל , הקובעים כי הוא בא לתת תנופה חדשה לייעוד המשותף של שתי המפלגות בתחום החברתי - ואני מצטט - "להקים בישראל חברה חרשה , הנישאת על ידי האדם העובד , והמקיימת ערכי יסוד של תנועת הפועלים הישראלית" ובמקום אחר בנוסח יסודות המערך , בצורה מפורשת יותר , ואני שוב מצטט , "קידום האינטרסים של השכבות המקופחות ותיקון העיוותים הכלכליים והחברתיים בחברה הישראלית . " כל מה שמקרב אותנו לתכליות אלה משמיט מאליו את הבסיס לקיומה של בעיה עדתית בישראל . לפני קצת יותר משבעה חודשים היתה לי הזדמנות למסור בכנסת הודעה מפורטת על מיזוג עדות . הדגשתי ברברי כי הבעיה היסודית היא חברתית . כל אחד מאתנו יכול לומר מניסיונו האישי כי במידה ונעלם הפער החברתי , מאבד בהדרגה המוצא העדתי את משמעותו . לפי מיטב הכרתי - מה שקרוי אצלנו בשם "שאלה עדתית" הוא תוצאה של בעיה חברתית ולא להפך . נאמר לעתים קרובות כי אחד מסימני ההיכר הבולטים של השאלה הוא הפער החינוכי , תולדה תנאי דלות חומרית , חברתית ורוחנית שאפפה חלק מקיבוצי ישראל שחיו בקרב עמים דלים ומפגרים . והנה ידוע לנו , והסביר זאת שר החינוך והתרבות בכנסת , כי בעיה של פער בחינוך קיימת בארצות שונות , ולמשל באנגליה , מסיבות חברתיות וכלכליות טהורות , בלי שום גורם עדתי . שכבות מקופחות מבחינה חברתית מעמיסות מורשת קיפוח על ילדיהן , החברה נדרשת להתגבר על כך . וכשם שהבעיה היא אחת לנו ולהם - כן גם הפתרון הוא אחד : העלאת הרמה החברתית והמשקית והחינוכית , מאמץ שכונה עג'מי ביפו , ממוקדי המצוקה הקשים בישראל י 1963 .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר