ד. קולות של שלום בימים של טרור בגבולות

עמוד:479

ר . קולות של שלום בימים של טרור בגבולות * 9 מהלך 1965 נדרשה ישראל להתמודד עם התפתחות ; r ; n חרשה בתחום הביטחון השוטף . בינואר חדרו לראשונה לשטח ישראל מספר חוליות של ארגון צבאי פלסטיני בשם אל פתח , שהוקם בחסות סוריה , ושבראשו עמד יאסר ערפאת ; חוליות אלה ניסו לבצע פעולות חבלה במספר מקומות ובין השאר ביקשו לפגוע בתעלה של המוביל הארצי . הפעולות הללו עוררו הד רב בעיתונות במדינות ערב , ואילו במערכת הביטחון נטו תחילה לא לייחס להן חשיבות מיוחדת . ב 14 בינואר נערך דיון ראשון בפורום שר הביטחון בפעולות ארגון אל פתח ואשכול קבע בו כי "מתישהו ובאיזה מקום צריך יהיה בכל זאת לדבר מה עושים לעניינים הללו . " בחודשים הבאים נמשכו החדירות של לוחמי הארגון ואף גברו . בעוד המתח הביטחוני עם מדינות ערב הולך ומחריף וההצהרות של שליטיהן הולכות ומקצינות הופתעו הן בישראל והן במדינות ערב מדברים שנשא נשיא תוניסיה חביב בורגיבה ב 21 באפריל . 1965 לראשונה קרא מנהיג ערבי בפומבי לעמיתיו להכיר בכך שמדינת ישראל היא עובדה קיימת ולהסכים לכונן עמה שלום , אם כי בתמורה דרש מישראל להחזיר את כל הפליטים הפלסטינים ולקבל את גבולות החלוקה משנת . 1947 ישראל קיימה קשרים חשאיים עם בורגיבה , כמו עם מנהיגים ערבים אחרים , אולם לא היה לה מידע מוקדם על הכרזתו הפומבית . חברי ממשלת ישראל נחלקו בשאלה אם מדובר בצעד חיובי לקראת שלום עם ישראל או שזהו רק תכסיס חדש לחיסולה . בעולם הערבי עוררו דבריו של בורגיבה סערה . מצרים , שראתה בהצהרותיו קריאת תיגר על מנהיגותו של נאצר בעולם הערבי , החזירה את שגרירה מתונים , ותוניסיה החזירה בתגובה את שגריריה מקהיר , מבגדר ומרמשק . אשכול לא תלה תקוות של ממש בהודעתו של בורגיבה ובאפשרות להגיע בעקבותיה למשא ומתן לשלום עם הערבים . עם זאת ציין בישיבת הממשלה "שזו בכל זאת הופעה חשובה וחיובית . " דבריו של בורגיבה הציבו אתגר תעמולתי בפני ישראל וחייבו תגובה מצדה . סגן ראש הממשלה אבא אבן קידם את הצהרתו של בורגיבה בברכה בשם ממשלת ישראל . ב 17 במאי מסר אשכול הורעה בכנסת בפתיחת מושב הקיץ ובה סקר את כלל העניינים המדיניים שעמדו על הפרק ובהם הצעתו של בורגיבה . בדבריו הציע אשכול משא ומתן לשלום בין ישראל למדינות ערב המבוסס על "כיבוד מלא של עצמאותן , של ריבונותן ושל שלמותן הטריטוריאלית של כל מדינות האזור . " כמו כן דרש "סיום תהליך של התנחלות הפליטים וקליטתם בסביבתם הלאומית הטבעית - בארצות ערב , " וכדי לבצע זאת , הוסיף , יש "לשבת אל שולחן הדיונים בלי תנאים מוקדמים" ( תעודה . ( 151 דבריהם של אבן ואשכול עוררו ביקורת והתקפות מצד דוברי הימין , וכן מצד תומכי בן גוריון במפא"י ; כל אלה האשימו את הממשלה בטיפוח " אשליות השלום , " המחלישות את עמידתה של ישראל מול הערבים . סגנונם של דוברי הממשלה , שנמנעו מהצהרות תקיפות , והחלטות של אשכול כגון ההחלטה להעביר את מצער צה"ל מירושלים לתל אביב , תרמו לדימוי המתון שדבק בו ובממשלתו במשך השנים . לעומת זאת החלטותיו שביטאו קו מדיני וביטחוני תקיף לא הובלטו בפני הציבור מטעמים ביטחוניים ומדיניים . אשכול נקט עמדות ביטחוניות תקיפות בדיונים על נושאים מבצעיים . פעולותיו של ארגון אל פתח תפסו חלק הולך וגדל בדיונים אלה . למרות הנטייה של גורמי הביטחון להמעיט כאמור בחשיבות פעולות הארגון , התברר באביב 1965 שלא ניתן להמשיך ולעבור עליהן לסדר היום . החדירות ופעולות החבלה נמשכו באורח רצוף והתבצעו מתוך שטח ירדן , סוריה ולבנון . החזרה לדפוס של חדירות מעבר לגבול לביצוע פעולות חבלה , דפוס שהיה מוכר מהשנים שלפני מבצע קדש , העלתה שוב את אופציית פעולות התגמול בתור דרך תגובה והרתעה . אשכול גרס , בדומה לעמדת המטכ"ל , שחייבים להגיב על פעולות החבלה בפעולות תגמול ועמדה רומה הביעה שרת החוץ גולדה מאיר . עם זאת ביקש אשכול למנוע בכל מחיר את האפשרות

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר