ג. מדיניות הביטחון - רכש ומאבק נגד הטית מקורות הירדן

עמוד:472

ואשכול ראה בכך הסכמה בשתיקה והחליט להביא את התכנית בפני ועדת השרים לענייני ביטחון , וזו אישרה את הפעלתה בעיתוי המתאים . ב 17 במרס , 1965 שבוע לאחר החתימה על מזכר ההבנה עם ארצות הברית , יצאו כוחות של צה"ל - במהלך יזום של ישראל - לסיור ממונע ליד תל דן , וטנקים ישראליים הוצבו בעמדות וחיכו לרגע בו יפתחו הסורים באש על הסיור . כאשר ירו הסורים - הגיבו הטנקים הישראליים בירי על הטרקטורים הסוריים שעסקו כעבודות ההטיה ופגעו בהם מטווח של שני קילומטרים . בישראל קיוו שהפעולה הזו תבהיר לסורים את נחישותה של ישראל ותביא להפסקת עבודות ההטיה . כל אותו הזמן ניסתה ישראל לגרום גם להפסקת ההכנות לעבודות ההטיה בלבנון . ב 17 בינואר זימן אשכול את שגריר ארצות הברית ברבור לפגישה דחופה וביקש ממנו ללחוץ על לבנון בעניין זה , שכן ייתכן שלישראל לא תהיה בררה אלא להשתמש בכוח , "כי הערבים עלולים לקחת מאתנו כמויות גדולות של מים מתוקים ולהפוך בצורה זאת את הכינרת למעשה לים המלח . " אזהרות נשלחו אל ממשלת לבנון גם באמצעות מדינות נוספות , אך אלו לא הועילו , ובסוף מרס כבר דווח לאשכול על סימנים המעידים שלבנון החלה בביצוע עבודות באזור הווזני . בעקבות רמזים שקיבל מהאמריקנים דחה אשכול לפי שעה את הצעת הרמטכ"ל לפגוע בלבנון פגיעה צבאית מוגבלת , וקבע בישיבת פורום שר הביטחון במאי "שהמלאכה עם לבנון תהיה הרבה יותר קשה לנו . " לפיכך המשיך לנסות את הדרך המדינית וביקש לנצל לשם כך את הקשרים המסורתיים בין לבנון לצרפת . ב 8 במאי עמדה להיערך פגישה בפריס בין נשיא צרפת שרל רה גול לנשיא לבנון שרל חילו , ולקראתה כתב אשכול איגרת אל הנשיא הצרפתי וביקש ממנו : "תפעיל את מלוא השפעתך הידידותית כדי לשכנעו שלא יחרוג מהתכנית המאוחדת ותכנית ג'ונסטוןן ... וכן שיפסיק לאלתר כל עבודות ההכנה להטיה" ( תעודה . ( 149 בסוף אפריל נודע שגם הסורים ממשיכים בעבודות ההטיה , ושבעקבות פעולת הטנקים של צה"ל באזור הבניאס העבירו את העבודות לאזור גשר בנות יעקב , המרוחק יותר מהגבול עם ישראל . בצה"ל הכינו שוב תכנית לפגוע בכלי העבודה בירי טנקים , וזו הוגשה לאישורו של אשכול . בדיון בוועדת השרים לענייני ביטחון נשמעו הסתייגויות מתכנית זו והובע חשש שתוביל להתדרדרות , ואשכול החליט להביא את העניין בפני מליאת הממשלה כולה . בישיבה מיוחדת של הממשלה ב 10 במאי הציג אשכול את התקדמות עבודות ההטיה בסוריה ובלבנון ; לגבי לבנון המליץ להמתין לתוצאות שיחתו של דה גול עם חילו - ולגבי סוריה תמך בפעולה "כירורגית" נוספת של צה"ל להשחתת כלי העבודה מוקדם ככל האפשר , בשיטה דומה לזו שננקטה כפעולה הקודמת . הרמטכ"ל רבין דיבר אחרי אשכול והבהיר שהתכנית המבצעית הוכנה בצה"ל לאור הנחיה של שר הביטחון לבחון את האפשרות למנוע את עבודות ההטיה תוך הקפדה לצמצם ככל האפשר את הסכנה להסתבכות צבאית ובוודאי למלחמה כוללת . בדיון שהתפתח תמכו כמה שרים בעמדתו של אשכול , ובהם אליהו ששון , יוסף אלמוגי , בכור שיטרית , עקיבא גוברין ויגאל אלון . אחרים הביעו התנגדות לפעולה המוצעת ; איש מהם לא חלק על הקביעה שחייבים למנוע את עבודות ההטיה , אולם השר חיים משה שפירא מן המפד"ל טען שהעיתוי אינו מתאים והוא עלול להביא להתדרדרות בלתי ניתנת לחיזוי , ועמיתו מן המפד"ל זרח ורהפטיג העריך שבשלב זה "ההישג ... לא שווה את הסיכון . " שר החינוך זלמן ארן קבע שישראל תיאלץ לבצע בסופו של דבר מהלך צבאי גדול נגד עבודות ההטיה , ולכן אין טעם כרגע במהלכים מצומצמים שממילא לא יביאו להפסקת פעולות ההטיה . עור תבע שתוגש לממשלה תכנית כוללת למלחמה בפעולות ההטיה . שרים אחרים כגון שר האוצר פנחס ספיר היססו מטעמים מדיניים , שכן ישראל היתה באותם ימים בעיצומם של המגעים עם גרמניה ועם ארצות הברית על הספקת טנקים , והלה אף הביע ספק אם צה"ל מוכן למקרה של התדרדרות הפעולה לשלבים נוספים . שרת החוץ גולדה מאיר , שנעדרה ממרבית הדיון , מסרה אף היא על התנגדותה . אשכול סיכם את הריון והשיב לנימוקי השרים . הוא שלל את הקביעה שהזמן אינו מתאים . "העולם לא יעמוד על רגליו אם אנחנו נפוצץ שם כמה טרקטורים , " קבע . נוסף על כך התווכח עם הטוענים שפגיעה מוגבלת בכלי העבודה אינה יעילה ואמר : "לדעתי זהו הכלי , כמו החלף של השוחט , אם אתה לוקח את החלף מידו אינו שוחט . היום זה טרקטורים , מחר - בולרוזרים , אבל אחר כך זה כבר יכול להיות מערבלים של בטון" ( תעודה . ( 150 לבסוף התריע אשכול שדיבורים נחושים נגד מבצע ההטיה ללא

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר