ב. אביב של תמורות מדיניות

עמוד:467

. 148 דברים בישיבת מרכז מפא"י תל אביב , 14 במרס 1965 המרכז מתכנס בשעת אירועים ותמורות בזירת יחסינו הבין לאומיים . בכמה חזיתות חשובות של המערכה המדינית נמצאים אנו בעיצומם של דיון והכרעה . מכאן שיכולתי לגולל את מלוא היריעה , הנמצאת בטבע הדברים מוגבלת . אסתפק בכמה הערות . במרכזו של מסע האיבה שמנהלות ממשלות ערב , בעיקר שליט מצרים , נגד ישראל עומד הלחץ המכוון להחליש את היחסים החיוביים שישראל מקיימת עם מדינות אחרות . דרכו של נאצר לאיים בפגיעה בענייניה החיוניים של כל מדינה המקיימת ומפתחת קשרים ידידותיים עם ישראל . מעמדה של ישראל וסיכויי היציבות באזורנו מותנים במידה לא מועטה בכושר עמידתן של מדינות שונות על זכותן הריבונית לקיים יחסים וקשרים עם ישראל בלי להיות מודבקים בחיידק האיבה המטופח בקהיר והמתפשט ממנה . כאשר נענתה ממשלת גרמניה הפדרלית ללחץ קהיר , עד כדי ביטול סיוע ביטחוני שהובטח לישראל - עמדנו בפני סכנה כפולה . נוסף על עצם הפגיעה בתכונה הביטחונית שלנו הועמדנו בפני תקלה לא פחות חמורה - זו הנובעת מעצם הדוגמה והתקדים של ביטול הבטחות והתחייבויות לישראל תוך היענות ללחצו של אויבה המושבע והמוצהר של מדינתנו . הרקע ההיסטורי המיוחד והנורא המלווה את יחסיו של העם הגרמני עם העם היהודי בדורנו העניק לסיכוי זה חומרה מיוחדת . בתגובתנו הדגשנו במיוחד הבחינה המוסרית והעקרונית ; ביטאנו זעמנו ומחאתנו בצורה מכובדת ושקולה באוזני העם הגרמני ובאוזני אומות העולם ; סירבנו להשלים עם קבלת "פיצוי" שאינו עונה על השאלה העקרונית המתחייבת מהמצב . העמדנו את גרמניה במבחן היסטורי גדול . מאבק זה ניתוסף על מאבקים שנמשכו והלכו בעקשנות : עניין המדענים במצרים וחוק ההתיישנות . על נושאים אלה היה דו שיח מתמיד בין ממשלה לממשלה , בין פרלמנט לפרלמנט ובין ראש ממשלה לראש ממשלה . המדיניות שאנו נוקטים כלפי גרמניה , ושאני וחברי הבענו אותה בכנסת לעתים תכופות לאחרונה , התבססה על שתי מגמות . בשום פנים לא ראינו לשחרר את גרמניה ממורשת זיכרונות העבר או לחלץ אותה מביקורת כל אימת שמדיניותה נראתה לנו כבלתי הולמת את חובתה המוסרית כלפי ביטחון ישראל . הקנצלר ארהרד עצמו אמר לאחרונה כי אין לשחרר את יחסי גרמניה-ישראל מן הנטל שהעמיס עליהם הנאציזם . מצד שני - מעולם לא גרסנו התייאשות מן הסיכוי לבנות עתיד שיהיה שונה מן העבר כתוצאה של התנערות גרמניה מעידן הבלהות של הנאציזם . לא גרסנו כי העבר חלף עם הרוח ותם החשבון . אילו כך גרסנו היינו מתכחשים לזיכרונות האימים של השואה ולחובה המוסרית המוטלת על העם הגרמני בחתירתו לקראת התנערות מנטל העבר , גם לא נקלענו לקיצוניות אחרת . לא ניערנו חוצננו מערכו של העם הגרמני בעל עשרות המיליונים שמשקלו בתוך הרקמה החדשה של אירופה ושל העולם גובר והולך מרי שנה בשנה . מדיניות זו , שכללה גם מידה של חומרה וגם מידה של ציפייה ותוחלת , היתה נבונה ואף מחויבת המציאות . והיא מוכיחה עכשיו את יעילותה . אנו עדים כיום לעובדה שהלחץ הסחטני שהפעילה מצרים נגד ממשלת גרמניה המערבית נתקל , אחרי מראית עין של הצלחה ראשונית , במעצורים והסתייגויות שבאו לידי ביטוי בבון , שעה שהממשלה והעם בגרמניה התנסו במשך שבועיים בלבטים קשים וסבוכים לעיני העולם ובלוויית ביטוי נמרץ של המצפון העולמי , היהודי והכללי . ביום א שעבר הודיעה ממשלת גרמניה על החלטתה לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל ושיגרה שליח לירושלים לדון אתנו על מכלול היחסים שבין ישראל והרפובליקה הגרמנית הפדרלית .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר