ב. אביב של תמורות מדיניות

עמוד:463

ב . אביב של תמורות מדיניות ך * חודשי החורף והאביב של 1965 חלו שתי התפתחויות ?? חשובות בתחום יחסי ישראל עם ארצות הברית וגרמניה , התפתחויות שבתחילה עוררו דאגה בישראל , ושבסופו של דבר הובילו להישגים בעלי משמעות מרחיקת לכת עבורה מבחינה מדינית וביטחונית - חתימה על מזכר הבנה ( Memorandumof understanding ) רשמי עם ארצות הברית וכינון יחסים דיפלומטיים מלאים עם גרמניה המערבית . ההתפתחות ביחסים עם ארצות הברית נעוצה בהמשך השיפור ביחסים עם ממשלו של ג'ונסון ובתפיסת עולמו של הנשיא האמריקני כלפי העולם השלישי . יש המצביעים על כך שממשל ג'ונסון , בניגוד לעמדת קודמיו בימי אייזנהאואר וקנרי , גרס שאין לראות בעולם השלישי מקשה אחת הצפויה בכל מקרה לשלטון של גורמים רדיקליים , ולכן צריך לטפח את הגורמים הפרו אמריקניים בעולם השלישי בהנחה שהם יוכלו לעמוד מול הגורמים הרדיקליים ואולי אף לפעול נגדם בעתיד . מכאן באה התמיכה המסיווית של הממשל האמריקני במדינות כמו דרום וייטנם , ישראל וירדן , שבהיותה מרינה פרו מערבית יחידה כמעט בעולם הערבי משכה תשומת לב רבה מצדו . בתחילת 1965 שרר חשש בממשל האמריקני שממלכת ירדן עתידה ללכת בעקבות מדינות ערביות כמו מצרים וסוריה ולבקש לרכוש נשק מברית המועצות . עסקת נשק כזאת , טענו , עלולה להביא בסופו של דבר לנפילת המשטר הפרו אמריקני בירדן ובעקיפין גם לערער את יציבות המשטר הפרו אמריקני בערב הסעודית . גורמי הממשל העריכו שניתן לשכנע את ירדן שלא לקנות נשק סובייטי אם תסכים ארצות הברית למכור לה נשק מתוצרתה . ואולם מכירת נשק למרינה ערבית הגובלת בישראל צפויה היתה לעורר את התנגדותה , והנשיא ג'ונסון התנה את ההחלטה למכור נשק לירדן בהסכמת ישראל . ואכן ב 5 בפברואר , מיד כשנודע לאשכול מפי שגריר ארצות הברית בישראל ברבור על כוונת הממשל לספק טנקים כבדים ומטוסי קרב לירדן , מיהר לשלוח שדר אל הנשיא ג'ונסון ובו הביע התנגדות תקיפה לצעד כזה , שיצור "כוח תוקפני גדול כמה קילומטרים בלבד מתל אביב וישראל מאבדת בכך את העומק ההגנתי שלה" ( תעודה . ( 146 לנוכח עמדתה של ישראל החליט הממשל האמריקני לשלוח את רוברט קומר , עובד בכיר במועצה לביטחון לאומי , לביקור בארץ , והטיל עליו למצוא דרך לרכך את התנגדותה של הנהגת ישראל למכירת נשק אמריקני לירדן . בפגישה הראשונה שקיימו אשכול , שרת החוץ גולדה מאיר , סגן ראש הממשלה אבא אבן , הרמטכ"ל יצחק רבץ ואחרים עם קומר ועם השגריר ברבור באמצע פברואר שבו והביעו נציגי ישראל התנגדות לחימוש ירדן בטנקים אמריקניים . הם הסבירו שהספקת הנשק תהפוך את צבא ירדן מצבא מגן לצבא תוקף , הכפוף למפקדה ערבית משותפת , והמוצב בירושלים ובסמוך למרכזי האוכלוסייה של ישראל . לאחר הפגישה הראשונה כתב ברבור למחלקת המדינה שהספקת נשק לירדן בלי הספקה של נשק דומה לישראל תגרום למשבר ביחסים עם ישראל ואפילו תניע את ישראל לפנות לפיתוח נשק גרעיני . בתום שלושה ימי דיונים עם הצמרת המדינית והביטחונית של ישראל שב קומר לארצות הברית כשהוא נושא עמו איגרת נוספת מאשכול לג'ונסון ובה שב ראש הממשלה וטען ש"כעת אני יותר מודאג מביטחוננו מאשר הייתי בעת פגישתנו ביוני בשנה שעברה . אנו סבורים שמצבנו הצבאי והמדיני החמיר בהרבה . " דאגתם של אשכול ושל קובעי המדיניות בישראל מפני ערעור מאזן הנשק באזור נבעה , כדבריו , גם מהתפתחות מדאיגה ביחסים עם גרמניה ומהחלטתה , באותם הימים ממש , להפסיק את הספקת הנשק לישראל . מאז מכתבו של אשכול לקנצלר ארהרד בספטמבר 1964 ( תעודה ( 139 עברו יחסי שתי המרינות תהפוכות רבות . מצד אחד נמשך הסיוע רב החשיבות של גרמניה לישראל באמצעות השילומים , מלוות בתנאים נוחים ומכירת נשק במחיר מוזל . מן הצד האחר הוסיפו להכביד על יחסי שתי המדינות שאלת המדענים במצרים ותביעתה של ישראל מגרמניה , במלאות 20 שנה לתום מלחמת העולם השנייה , שתיזום חקיקה

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר