א. הכרעה בוועידה העשירית של מפא"י

עמוד:457

( 3 ) ובכן , תועלתה של חקירה מחודשת מועטת ביותר אבל נזקיה המידיים - ברורים . החלטה על הקמת ועדה היתה מביאה מיד למשבר ממשלתי , אחריו לא היינו יכולים להקים ממשלה . היינו נאלצים ללכת לבחירות מוקדמות על רקע הפרשה . ניסיון שנת 1961 מלמד שלא המדינה , לא המפלגה ולא היציבות השלטונית והחברתית היו נשברות מכך . מפא"י לא היתה יכולה ומסוגלת להקים ממשלה אלא אם לברה תשיג רוב . וזה הרי אינו ניתן . נזכור את ניסיון "מועדון הארבע" וראה פרק שמיני , בו ואי הסכמת המפלגות לשבת עם בן גוריון גם לאחר הבחירות , עד שנאלצנו להטיל על חבר אחר את הרכבת הממשלה בראשותו של בן גוריון . לאחר בחירות על רקע הפרשה בפעם השנייה - האם היה הדבר קל יותר ? את מבינה מדברי שאינני מזדהה עם אמונתך באילו "אין סכנה אמיתית מצד 'אחדות העבודה' או המפד"ל או מפא"י אם רק יוסברו להם הדברים כראוי ובכיוון הנכון . " אין הדברים פשוטים עד כדי כך . אני ברקתי וניסיתי : ואין חכם כבעל ניסיון . נוסף לכך הרי ידוע לך שנושא זה הפך כדור משחק פוליטי לא רק בזירה הבין מפלגתית אלא גם בתוך המפלגה . כגלל טיפול מפלגתי בנושא זה כבר נזדעזע ביתנו - לאן היינו מגיעים אילו המשכנו ב"עשיית פוליטיקה" בנושא זה . עיסוק מתמיד בנושא זה ללא "סוף פסוק" היה משבש אורחות חיינו הסדירים , מסיח דעתנו מעיקרי חיינו לטפל , מחליש את יציבות השלטון הדמוקרטי בישראל בגלל בחירות שלא במועדן , מוריד קרן ישראל בעמים , מקטין כבודנו , מערער האמון באופיה המתקדם של המדינה , מרבה שנאת חינם . פעמים רבות חזרתי והבעתי לבן גוריון התנגדותי לנוסח של "קמצא ובר קמצא , " שללתי את שיטת "גאולת הדם" האיךסופית . משום כל הסיבות הללו , מידיעת המשמעות של החלטה זו - הלכתי בדרך האחת שהיא לדעתי הטובה בשניים , ואולי הקטנה ברעות . החלטה זו קיבלתי בהתאם למיטב הכרתי , מצפוני ואחריותי כנושא תפקיד בשליחות העם והמדינה . ( 4 ) ולבסוף , כמה הערות אישיות . העדתי על יחסי לפנחס רוזן . דומני שאינני צריך להעיר על יחסי לבן גוריון . כבודו יקר לי מאוד . כל מי שעקב אחר מהלך הוויכוח - עדי שנזהרתי בכבודו בכל עת . עם זה דומני שהפעם הביאה אותו סערת רוחו הגדולה למסקנות ולדרכי פעולה שלא תמיד הלמו את הנושא ואת צרכיה האמתיים של המדינה ושל המפלגה . אם נדע לשמור על סגנון חיינו , על הדבקות בגופי חיינו , אם נעסוק בעיקר - יתפזר הערפל וישקע האבק , אז תיראה גם דמותו האמתית של בן גוריון , על גדולתה . כך תשפוט אוהו ואותנו ההיסטוריה . אשר לעצמי - לא השליתי נפשי בכך שהמפלגות השונות תמכו בי מתוך אמון פתאומי במפלגה , בממשלה ובדרכה ובקיצור , בגלל עיני היפות . אני כבר מוכן ולקבלו את אבני הבליסטראות שהם יידו בי בהגיע העת - והיא קרובה . אבל מאמין אני שאם נישאר נאמנים לדרכנו תישמר קרננו רמה ו " לא יועב הזוהר של מפעלנו , של המפלגה ושל כל הקהל הקדוש הזה . " ידידיו וחבריו של בן גוריון חייבים אף הם לתרום חלקם בהתלכדות מחודשת של המפלגה סביב העיקר , משימות העבר והעתיד , חזון איחוד תנועת הפועלים והגשמת המוטל עלינו , בחומר וברוח . בינתיים נמשיך המעשה , בכל הכוח והדבקות . אני מקווה שעניתי על עיקר שאלותייך והסברתי עמדתי בבירור . ייתכן שיש בדברי אלה מהחידוש - וייתכן שלא . מכל מקום זה ה"אני מאמין וחושב" שלי בנושא כאוב זה , תקוותי שדבר אלה סיפקו אותך והבהירו לך את הלך מחשבתי . ואולי מוטב עור להוסיף שהמפלגה כולה לא רצתה בחידוש הפרשה . כן גוריון העמיר כולנו בפני "פט אקומפלי" ועובדה מוגמרתו . במשך כל הזמן היו הולכים אליו משלחות לאין ספור להניאו מכך . אני חותם המכתב ורואה שאם לא - אפשר להוסיף עוד רפים . אין זמן ואין כוח . בברכת חברים לוי אשכול

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר