ו. מחלוקות בענייני פנים וקרע גלוי עמ בן ־גוריון

עמוד:445

. 142 אל דוד בן גוריון , שדה בוקר ירושלים , י"ג בכסלו תשכ"ה , 18 בנובמבר 1964 בן גוריון היקר , רואה אני כי שלושה מכתבים * ממך נשארו בלי תשובה מצדי , על חלק מן הדברים המצויים בהם כבר היתה לנו אפשרות לשוחח , ובהקשר אחר כבר הגיבותי על קצתם במזכירות ובמרכז . בכל זאת איני רואה את עצמי פטור מלהשיב על מכתביך וזאת משני טעמים ; גם כדי שחילופי הדברים בינינו יהיו שלמים מצד עצמם וגם משום שהפתק האחרון ממך , מיום , 9 . 11 . 1964 ששלחת לי אחרי שנפגשנו בביתי , ציערני הרבה . דבר אחד לפחות אפשר להניח כמסולק בינינו : עניין ה"לחץ במסקנות אישיות" על החלטתה של המפלגה בעניין המערך . אני , לפחות , את הודעתי מסרתי במזכירות . קשות היו לי שתי הטענות שהעלית בפתק הקצר אלי : שאני "רואה הדברים ותוצאותיהם לא כמו שהם אלא כפי שאני ' רוצה שיהיו , "' ושאני "מגזים בכוח המשרה" שלי . התייחסה בדבריך ל"חודשים האחרונים . " לא חודשים רבים אני משרת בתפקידי הנוכחי , ותוהה אני למה כוונתך . קשה לי לשער בנפשי שענייני החוץ והביטחון הם הנושא ששיווית לנגדך . יודע אני שעיתונאים ביקשו להיאחז בפסוק אחד משלך בדבריך ב"בית ברל" כדי לגלות "חילוקי דעות" בינינו במסכת ההסתמכות על כוחנו העצמי בלי לוותר על חיפוש ידידות בכל אשר נוכל . מעשי ודברי בארצות הברית ובצרפת ( ודברי על הביקורים האלה אחרי שחזרתי ) אינם מגלים הבדלי גישה לעניין זה . אם לעניין מדיניותנו לגבי גרמניה , רואה אני את עצמי שותף לגישה כי האינטרס המדיני והביטחוני של המרינה הוא השיקול המכריע בסוגיה זו , ושיקול זה מחייב המשך יחסים עם גרמניה גם לגופם וגם מצד עתיד קשרינו עם אירופה , ונתתי לכך ביטוי פומבי מלא בכנסת פעמים אחרות . העובדה שלכל אחר מאתנו נוסח ביטוי המיוחד לו אינה משנה את אחדות הגישה , אפילו כשאני נוקט את הכלל של "כבדהו וחשרהו" ביחס לגרמניה . בהכרח מסיט אני את מבטי לענייני המפלגה . כאן היו אמנם כמה דברים שבהם אינך גורס את עמדתי . אנסה להסביר אותם . יודע אני שאתה טוען כנגדי בעניין "מכתב חולדה ; " כבר החלפנו בעניין זה מכתבים ואיני יכול להוסיף הרבה . גם בישיבת המרכז חזרתי על הנחתי היסודית שהחלטת המרכז על החזרת המנדט של פונחסו ל 1 בון ] ( כפי שהבאתי אותה וכפי שנתקבלה ) קוימה בשעתה בשלמות ואין יסוד לראות בה גזרת עולם . דבר אין לו לעניין זה ולתביעתך לבירור משפטי מחודש שהגשת ליועץ המשפטי ולשר המשפטים . מכתבי לא היה אקט של המפלגה , ואולי יש להצטער על כך שלא עמר בה הכוח לקבוע שנגמר העניין , מה גם כשאתה אמרת שדעתך לא היתה נוחה מן ההדחה מעיקרה , מטעם זה או אחר . מצאתי לנכון לגלות את רעתי ( ושמחתי שחברים אחרים היו שותפים לה ) מפני שהיה לי יסוד להאמין שאמנע פרישה מניה וביה על ידי מכתבי הידוע . מצד התוצאה המדינית - דומה שאיחור הפרישה הקטין אה מספר הפורשים , וגם זו לטובה . ועדיין אני סבור שאפשר היה למנוע את הפרישה ולהמעיט פיצול והקמת מפלגה נוספת על ידי חברים שלגבי כולם פרט לאחד גם אתה שותף לצער על פרישתם . ולא את עצמי אני מאשים בפרישתם , גם אם לא הצלחתי לפייס ולאחות קרעים . אי אפשר היה לחזות מראש את הדבר , ולא היה יסוד לכך והוא לא בא כגזרה מן השמים : אתה שללת את צעדי ונמצאו חברים רבים שגרסו כמוך בעניין זה . והתוצאה היא פרישה , כתוצאה של פעולות והתנהגות חברים מסוימים בהנהגות הסניפים . * הראשון מ 20 באוקטובר , 1964 דן באיומו של אשכול להתפטר אם המפלגה תדחה אה הקמה המערך . בשני מ 24 באוקטובר , 1964 טען * mm שהתנגדותו לוועדת השבעה בשנת 1960 תאמה את החלטות מוסדות מפאייי . על השלישי ראה להלן .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר