ו. מחלוקות בענייני פנים וקרע גלוי עמ בן ־גוריון

עמוד:442

האנשים השוקדים על ביצוע המלאכה בכרמיאל דואגים גם למשא ומתן על פיצויים נאותים והוגנים עבור האדמות שהופקעו וייתכן מאור כי היינו יכולים להתקדם בקצב יותר מהיר אלמלא ההסתה המאורגנת המתנהלת על ידי אלמנטים עוינים ויחידים תועים גם יחד נגר כל פעולת התיישבות ופיתוח בגליל . ההתנגדות ה"לודיטית" [ הורסי מכונות בימי המהפכה התעשייתיתן לתכניות הפיתוח מזכירה לי בעלי עגלות יהודים בעיירות תחום המושב שאמרו כי "על גופם" תעבור הרכבת לעיירה ושטחו עצמם , ושוטיהם בידיהם , על הקרקע כדי לעכב את הבנייה . הרכבת נבנתה - והם הסתגלו לעידן החדש לטובתם ולרווחתם שלהם עצמם . כך יהא בוודאי גם אצלנו . אין לי אלא להתפלא על שאנשים שאורח מחשבתם רחוק מן הפרימיטיווי ראו להזדהות עם מרידת אור זו . ברכותיך האישיות נעמו לי מאור ותודתי נתונה לך עליהן . בידידות והוקרה לוי אשכול . 141 אל יצחק טבנקין , עין חרוד מאוחד ירושלים , ז' בכסלו תשכ"ה , 12 בנובמבר 1964 טבנקין היקר , קראתי בצער רב את דבריך במועצת הקיבוץ המאוחד כפי שהתפרסמו ב"למרחב" מיום . 30 . 10 . 1964 ואף שאני מגיב עליהם באיחור , אין מוקדם ומאוחר באמת . כפי שאתה יודע , נתון עתה גורלו של המערך בין שתי מפלגותינו בכף , ולא מפני הטעמים שהזכרת . אם אני כותב לך בשעה זו , הרי זה מפני שבלבי אני משוכנע בשני דברים : ( א ) שותפות הדרך בין שתי המפלגות עמוקה כל כך עד כי קשה לי למצוא צידוק לאי הופעתן המשותפת לפני הבוחר בהסתדרות ובמדינה . ( ב ) גם אם חלילה לא יסתייע הדבר עכשיו , עברנו בבירורינו המשותפים כברת דרך וראינו את עוצם אחדותנו ברברים יסודיים , עד כי לא נותר לדעתי מקום לדברי התקפה הדדיים המטילים דופי בנאמנות הצד השני לערכי יסוד . לצערי ראיתי בדבריך במועצת הקיבוץ האשמות המבקשות לסתור את שתי הנחותי אלה . אילו היתה זו הבעת דעה בלבד - גם אז היה הדבר מצער . אלא שלמרבה הפליאה השתמשת בנימוקים ענייניים מוטעים לחלוטין וחובתי להעמידך על טעותך ; ומכיוון שלדבריך ניתן פומבי , יהא עלי כפי הנראה לתת מהלכים גם לתשובתי . קודם כל עניין מכירת קרקעות . עניין הרשאת מכירתם של עד 100 , 000 דונם קרקעות עירוניות ( מתוך 20 מיליון דונם של שטח המדינה , ( במקרים מסוימים , נתאשר ראשונה בכנסת במסגרת חוק רשות הפיתוח בשנת . 1950 יצוין כי עד אז לא היתה הגבלה חוקית על מכירת אדמות המדינה והחוק שנתקבל אז היה חוק מגביל . מסוף 1955 השתתפתם בכל הממשלות ( פרט לאחרונה - יחד עם מפ"ם ) והמדיניות הזאת נמשכה על דעתכם . יתר על כן , בחוק מנהל מקרקעי ישראל 1960 ניתן לכך אישור מחודש בשעה שחבריך וחברי מפ"ם ישבו בקואליציה . לא זכור לי שהתנגדתם לדבר באיזה דרג שהוא . אם זה חטא , רובץ החטא לפתח כולנו בשווה . אזכיר לך רק מה היו נימוקינו באותה שעה : בראש ובראשונה - צורכי הפיתוח ; היה יסור לחשוב שבעלי מפעלי פיתוח באותם הימים יתנו את הקמת מפעליהם בבעלות על הקרקע שעליה יוקמו . הפיתוח המשקי והתעשייתי , עבורה יוצרת למאות אלפי עולים , היה בבת עינינו , כמוהו כעלייה עצמה , ואסור היה לנו לקפחו .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר