ו. מחלוקות בענייני פנים וקרע גלוי עמ בן ־גוריון

עמוד:439

העבודה הסתפקה בוויתורים שעשה אשכול ל"מן היסוד" במכתבו מ 1 במאי 1964 ולמפ"ם ( ראה פרק תשיעי , ד , ( אף על פי שלא היה די בוויתורים אלה כדי להשאיר את מן היסוד במפא"י ( חברי מן היסוד פרשו ממפא"י ב 1 בנובמבר ) או כדי לצרף את מפ"ם לקואליציה ולמערך . היא גם נענתה לדרישת מפא"י ששתי המפלגות יפעלו במשותף במסגרת המערך גם במערכת הבחירות להסתדרות ולא רק בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות . מפא"י מצרה הסכימה שלאחר הבחירות להסתדרות יתפצל המערך לשתי מפלגות נפרדות שישתפו פעולה ביניהן בהנהגת ההסתדרות . בתגובה על אישור הסכם המערך התפטר בן גוריון מחברותו במרכז מפא"י , וטענותיו כלפי אשכול הלכו והחריפו כשהמחלוקות בעניין הקמת המערך וספיחי הפרשה משמשות בהן בערבוביה . הוא שלח לאשכול כמה מכתבים חריפים ואף האשים אותו בכך שהוא "מגזים בכוח המשרה" שלו . על פי עדותם של לובה אליאב ואחרים התקשה אשכול באותם הימים להבין את התעקשותו של בן גוריון לחדש את חקירת הפרשה ועוד יותר מכך את שורשי יחסו של בן גוריון אליו . "יש לנו משהו משותף - אני לא יודע מה הוא רוצה וגם הוא לא יורע מה הוא רוצה , " השיב בהלצה לשאלה על הריב הבלתי מובן לו עם בן גוריון . הוא סירב להשלים עם כך ש"אביו הרוחני" קם עליו פתאום ללא סיבה נראית לעין . אשכול האמין שיחסיהם ניתנים לשיקום ובלם כמה מחבריו שביקשו לצאת בגלוי נגד בן גוריון . אך הוא נקלע לדילמה בין רצונו לשמור על יחסי ידידות עם בן גוריון לבין רצונו לקדם את הקמת המערך ובה בשעה למנוע את הוצאת שלדי הפרשה מן הארון . "האמן לי כל אימת שעלי להיות בר פלוגתא שלך , חש אני קרע בלבי , " כתב לבן גוריון ב 18 בנובמבר במכתב תשובה לטענותיו . במכתב סקר את נקודות המחלוקת ביניהם ואת עמדותיו בנקודות אלה וסיים בהבעת משאלה : "יהיו מה שיהיו חילוקי ההדגשות , ההערכות והדעות - המטרות הגדולות שעליהן נתנו במשותף את מרבית שנות עבודתנו בארץ , תמיד יקיימו בינינו אחדות וחברות" ( תעודה . ( 142 תקוותו של אשכול כי יעלה בידיו לשקם את יחסיו עם בן גוריון נכזבה במהרה . ב 6 בדצמבר קיימה הממשלה דיון בתביעתו של בן גוריון להקים ועדת חקירה משפטית . בדיון הביא שר המשפטים - שנעזר בעניין זה ביועץ המשפטי - המלצה לכונן ועדת חקירה לאירועי 1954 שתורכב משופטי בית המשפט העליון . עם זאת שלל רב יוסף את תביעתו של בן גוריון לחקור את אירועי , 1960 למרות חוות דעת שלילית ביותר של היועץ המשפטי על אופן פעולתה של ועדת השבעה , וזאת משום שלדבריו : "אין זה מקובל בתנאי ממשל רגילים שממשלה תחקור בדרך של חקירה משפטית מעשיה של ממשלה קודמת . " הדיון בממשלה לא הגיע לסיומו ובינתיים נידונה תביעתו של בךגוריון גם במוסדות מפא"י . לאחר התלבטות קשה החליט אשכול להתנגד הן לתביעת בן גוריון לחקור את ועדת השבעה הן להצעת רב יוסף לחקור את אירועי , 1954 והציב בכך סלע מחלוקת נוסף בינו לבין בן גוריון . בן גוריון החריף את הביטויים נגר אשכול ובא עמו חשבון בעניינים שונים מן העבר . כך למשל טען שהוא כלל לא דרש את פיטוריו של לבון מתפקיד מזכיר ההסתדרות בשנת . 1964 טענה זו הרגיזה את אשכול והפעם נתן ביטוי לכעסו . הוא חש כי הנסיבות חייבוהו ליטול על עצמו את המשימה להדיח את לבון ובכך לתת יד לפגיעה הקשה בו , אך אחריותו למהלך זה הותירה פצע פתוח בלבו . בישיבת סיעת מפא"י בכנסת ב 9 בדצמבר הגיב אשכול בחריפות על טענתו של בן גוריון . הוא שטח בפני המשתתפים את הייסורים שליוו אותו ערב ההדחה , ושאתם היה נכון להשלים רק כרי לרצות את בן גוריון : "אני מאוד מתפלא אם בן גוריון אומר עכשיו שהוא לא היה בעד ההדחה ... פה יושבים חברים שהיו אתי באותו לילה , זה היה לילה איום ... נכון , לבסוף נשארתי לבדי בבית ועבר עלי לילה נורא וידעתי שעומדת לפני השאלה : מפא " י עם בן גוריון או בלי בן גוריון מול לבון , ואז באתי למזכירות ויעצתי למזכירות ואמרתי לה שאין מנוס ... אני עשיתי את ההדחה , אני נכנסתי ללהבה להציל את ספר התורה ואת בן גוריון בשביל מפא"י . " בן גוריון המשיך לתקוף את אשכול , ובישיבת מזכירות מפא"י שהתכנסה ב 12 בדצמבר לדון בדרישה להקים ועדת חקירה קבע שאשכול היה חייב להתפטר בעקבות מסקנות היועץ המשפטי לגבי ועדת השבעה . עוד הוסיף שאם הממשלה תקבל את עמדתו של אשכול ותסרב לאמץ את החלטת שר המשפטים , אזי "אני אחר משני מיליון תושבים , וזה לא משנה הרבה שאני לא מוסיף לראות כאשכול את הנציג שלי . " בשלב זה עמד כבר אשכול על עומק האיבה של בן גוריון כלפיו והעריך כי הקרע ביניהם שוב אינו ניתן לאיחוי וגם אינו קשור בהכרח להתנגדותו לוועדת החקירה .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר