ו. מחלוקות בענייני פנים וקרע גלוי עמ בן ־גוריון

עמוד:438

תגובה עניינית ולא פולמוסית למזכירות המפלגה : "מפא"י יודעת כי בשביל אחדות העבודה זה קונדיציו סינה קוו נון ןתנאי בל יעבור . ( אם אנו רוצים במערך ושאר השאלות נפתרות , יהיה על מפא"י לבחור . " אשכול הדגיש במכתבו שהוא פעל כשליח מטעם מפא"י ולא כפה דבר על מפלגתו , ושמוסדותיה חופשיים להכריע כטוב בעיניהם . הגורם העיקרי להתדרדרות ביחסי אשכול ובן גוריון היה אירועי "הפרשה , " שהגיחו בפעם השלישית , וסופם שהביאו לקרע מוחלט בין השניים . באפריל 1964 מסר בן גוריון לעיונם של עורכי הדין אהרון חוטר ישי ויצחק טוניק , שניהם משפטנים ידועים בעלי רקע ביטחוני , דוח ובו סיכומי בדיקה של אירועי "עסק הביש" משנת 1954 ושל החקירות שנערכו בעניין מאז ; את הבדיקה ערך העיתונאי חגי אשד , לבקשתו של בן גוריון , בשנים . 1963-1962 על סמך הדוח של אשד , שמסקנתו העיקרית היתה שפנחס לבון הוא ש"נתן את ההוראה , " הכינו השניים חוות דעת שבה שללו בצורה חריפה את טיפולה של ועדת השבעה ב"פרשה" והמליצו לקיים חקירה חדשה מקיפה וממצה של "עסק הביש" ובמיוחד בשאלה "מי נתן את ההוראה . " ב 22 באוקטובר , 1964 יומיים לאחר שהוגשה לו חוות הדעת , העביר בן גוריון את הדוח של אשד ואת חוות דעתם של עורכי הדין לשר המשפטים רב יוסף וליועץ המשפטי לממשלה משה בן זאב . לחומר זה צירף בן גוריון תביעה " למנות ועדת חקירה מורכבת משופטי בית המשפט העליון לבדוק את סירוב הממשלה למנות ועדת חקירה משפטית ובשנת ... 11960 ומינוי ועדת שרים של שבעה במקום זאת , אם הנוהל של ועדה זו ומסקנותיה תואמים לאמת , לצדק וחוקי המדינה . " עצם העלאתם מחדש של אירועי "הפרשה" גרמה לאשכול מורת רוח , אך הוא נמנע מלהתערב לפי שעה והמתין לפסיקתם של שר המשפטים והיועץ המשפטי . בעוד שאירועי הפרשה שבים ותופסים את הבימה הציבורית אישרה מזכירות מפא"י ב 26 באוקטובר 1964 את הקמת המערך עם אחרות העבודה חרף התנגדותו של בן גוריון . הוויכוח על הקמת המערך לא היה נחלתה של מפא " י בלבד והתנהל גם בתוך אחדות העבודה . המתנגדים לאיחוד בתנועה זו נימקו ברובם את עמדתם במניעים רעיוניים הקשורים להבדלים בין שתי המפלגות בתפיסה החברתית . מטבע הדברים חיכו הכל למוצא פיו של יצחק טבנקין , המנהיג הוותיק ומורה הדרך הרוחני של אחדות העבודה ושל "הקיבוץ המאוחד . " ב 29 באוקטובר נאם טבנקין במועצת אחדות העבודה שדנה בהקמת המערך עם מפא"י והביע תמיכה מסויגת במהלך האיחוד אך גם חששות כבדים מן המחיר הרעיוני שלו . הוא טען שמפא"י לא תהסס למכור קרקעות לאום לגורמים פרטיים וגרס כי היא מעדיפה את היזמה הפרטית על המשק ההסתדרותי או הקיבוצי . אשכול החזיק בדעה שניסיון להציג הבדלים רעיוניים משמעותיים בתוך תנועת העבודה הוא מלאכותי , ואת הדבקות בעמדות אלו עתה ראה כאנכרוניסטית ומזיקה . דבריו של טבנקין קוממו אותו אפוא והוא כתב לו ופסל את טענותיו : "ציערתני , יצחק , בעצם החשד שמפא"י אמונה על קרקע לאומית פחות מכם . עברה וערכיה היו צריכים להניא אותך מהטלת דופי כזאת" ( תעודה . ( 141 ב 15 בנובמבר אישר מרכז מפא"י את הסכם המערך ברוב עצום , 184 תומכים מול 8 מתנגדים בלבד . הסכם המערך התבסס על מצע משותף בנושאי חברה וכלכלה ועל ויתורים הדדיים של שתי המפלגות בענייני נוהל . אחרות אזרחים ביפו מצביעים בבחירות לכנסת , נ בנובמבר 1959

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר