ה. בשדה הדיפלומטיה הבין־לאומית - הידוק הקשרים באמריקה ובאירופה

עמוד:434

. 138 וברים בפגישת הצוות המשותף לארצות הברית וישראל להתפלת מי ים ירושלים , 27 ביולי 1964 ( תרגום מאנגלית ) אדוני השגריר , לעונג רב הוא לי לקבל כאן את פניכם ולפתוח את הישיבה של הצוות הטכני המשותף אמריקה-ישראל להתפלת מים . סבורני שאין מקום בעולם שבו ניתנת תשומת לב כה מרובה לנושא המים כפי שזה בישראל , והדבר נכון לא רק לגבי ישראל המודרנית , כי אם גם לגבי ישראל העתיקה , בימי התנ"ך . בחלק זה של העולם התפתחה הציוויליזציה סביב מקורות המים , ואם ניטיב לעיין בספר התנ"ך נוכל להיווכח כי הישראלים הקדמונים היו "מודעים לבעיית המים" בדיוק כמו יורשיהם המודרניים . ישראל לא בורכה כשפע מקורות מים : הנהרות הגדולים של אגן הסהר הפורה זורמים כולם מחוץ לטריטוריה שלנו ; הנהר הממשי היחידי שלנו , הירדן , יש לו שם גדול , היסטוריה מפוארת , אך רק מעט מאוד מים . בזמנים עברו אם כן לא היתה זו ארץ עתירת השקאה , בדומה לשכנותיה המבורכות יותר - מצרים , מסופוטמיה וסוריה . הארץ שמצאו לפניהם המתיישבים החרשים שלנו דמתה אך במעט ל"ארץ זבת חלב ודבש : " מרביתה היתה כמו הנגב — בעלת חקלאות מעוטת מים או מדברית , בעוד שבצפונה , שם מצויים מרבית מקורות המים , היו אדמות ביצה , נגועות מלריה . בתנאים כאלה אמנם נדרשת הנדסה מודרנית על מנת לקיים חקלאות בהשקיה . מאז נוסדה מדינת ישראל , ב , 1948 הגדלנו את השטח המושקה מ 75 , 000 עד כמעט 400 , 000 אקרים . הותקנה הספקת מים בצינורות לכל עיר וכפר , בעוד האוכלוסייה גדלה מ 850 , 000 עד ; 2 , 500 , 000 כל הביצות יובשו וקמה כלכלה תעשייתית מודרנית . הדבר נעשה על ידי גיוס רוב מקורות המים של המדינה ; כיום , אחרי השלמת המוביל הארצי , מפעל המים הגדול ביותר , כמעט 85 אחוז מפוטנציאל מקורות המים נמצא בשימוש . שאר מקורות המים ינוצלו עד תום בעתיד הקרוב . עלינו אם כן לחפש כעת דרכים ואמצעים לשימור מקורות המים שלנו , להגביר את יעילות השימוש בהם , ולהוסיף על המקורות הטבעיים מקורות חדשים , מעשה ידי ארם . שיעור הגידול הכלכלי של ישראל כיום הוא מן הגבוהים בעולם ; לכלכלה שלנו כל הסיכויים להמשיך ולצמוח בקצב מהיר בעתיד , והמים יהיו כמובן תנאי הכרחי להמשך שיעור הגידול הזה . ברור עד מאוד כי תוספת מים בישראל של שנות השבעים הראשונות משמעותה האחת היא שימוש במי ים ; התפלה אם כן הנה חלק בלתי נפרד מתכניותיה הכלכליות של ישראל לקראת העתיד הקרוב . לפני חמש שנים הוקמה ועדה קבועה רמת דרג כדי לייעץ לממשלת ישראל בדבר הצעדים השוטפים שיש לנקוט בקשר להתפלת מים . הוקמו שלושה מכונים להדגמה : האחד מבוסס על העיקרון של הקפאת מים - והוא כבר פועל באילת ; השני , אף הוא באילת , מבוסס על אידוי בהתזה , והוא בשלבי הקמה ומתוכנן להתחיל בפעולה באביב הבא ; השלישי מנצל את עקרון האלקטת דיאליזה , ואף הוא יהיה תפעולי בקרוב . אולם כל המכונים הללו אינם אלא מכוני הדגמה : מה שדרוש כעת אלה מפעלי התפלת מים בקנה מידה תעשייתי , בעלי יעילות גבוהה להפוך מי ים למים מתוקים בכמויות גדולות . זהו צורך חיוני עבורנו אם בדעתנו לקיים את שיעור הצמיחה הכלכלית בעשור הבא . אנו מודעים לעוברה שעד שנשיג מטרה זו יהיה עלינו להשקיע הרבה מאוד עבודה בפיתוח הנדסי . מאחר שהנובע מכך , הרכבת המכונות , הקמת המפעל והרצתו , דורשים זמן ניכר , אנו בישראל חשים עצמנו דחוקים ואל לנו אם כן לאבד זמן . יש לעשות עתה את כל הפעולות הדרושות כדי ליזום התפלה בקנה מידה רחב ולהתקדם באופן מתוכנן ומתואם , כל זאת כדי שיהיו מים לצרכינו בשעה שיידרש לנו . זה הרקע שעליו התקבלה אצלנו הצעתו של הנשיא ג'ונסון בסעודה במכון וייצמן לכבוד הצוות האמריקני-ישראלי לענייני התפלת מי ים . מתוך מודעות לצרכים הללו דנתי בנושא , בשם ממשלת ישראל , עם הנשיא .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר