ה. בשדה הדיפלומטיה הבין־לאומית - הידוק הקשרים באמריקה ובאירופה

עמוד:425

בטנק פטון M-48 מתוצרת ארצות הברית ומעדיפה אותו על טנקים בריטיים כגון צנטוריון וצ'יפטיין . בשיחות סוכם שארצות הברית תסייע לישראל לרכוש כ 300 טנקים , אך ההחלטות לגבי הדגם והספק נשארו פתוחות להמשך הדיונים . נוסף על כך נקבע שייערכו מפגשים קבועים בין נציגי שתי המדינות מדי תשעה חודשים כדי לדון בענייני ביטחון . בפגישתו השנייה עם הנשיא ג'ונסון , ב 2 ביוני , העלה אשכול את נושא יחסי ישראל וברית המועצות . אשכול האמין ששיפור ביחסה של ברית המועצות לישראל הוא נדבך חשוב בהבטחת קיומה , וקיווה ששיפור ביחסים ביניהן ייטיב את יחסו של המשטר הסובייטי ליהודי ברית המועצות . מאז התמנה לתפקיד ראש הממשלה נקט מספר צעדים שנועדו להפשיר את היחסים עם כרית המועצות . הוא ניהל בחורשים הראשונים של 1964 חליפת מכתבים עם השליט הסובייטי ניקיטה חרושצ'וב בנוגע להצעתו של הלה ליישוב סכסוכים בין לאומיים בדרכי שלום , והביע תקווה שדבריו מכוונים גם לסכסוך במזרח התיכון . הוא ביצע גם מהלכים להסדיר את המחלוקת כשאלת הרכוש הרוסי בארץ ולחזק את קשרי התרבות בין המדינות . בפגישה עם ג'ונסון ביקש שארצות הברית תנסה להשפיע על ברית המועצות להגריל את מספר היתרי היציאה ליהודים . לימים התברר שאשכול הצליח להביא לשינוי חיובי מסוים בטון ההתבטאויות הסובייטיות כלפי ישראל , אך מאמציו בנוגע ליהודי ברית המועצות לא צלחו ומדי שנה הותר רק לכמה מאות משפחות לעלות לישראל . במהלך הביקור זכה אשכול לשבחים רבים ממארחיו האמריקנים על יכולתו להציג דברים בצורה ישירה וברורה ולהשיג את מבוקשו ועל יכולתו להשרות על הדיונים אווירה טובה בוכות נועם הליכותיו . חשיבותו של הביקור לא הסתכמה אפוא בקידום נושאים חיוניים לאינטרסים של ישראל ; נוסף לכך גם הקשר האישי המיוחד שיצר אשכול עם הנשיא ג'ונסון , קשר שהיה בסיס לשנים של שיתוף פעולה מוצלח ביניהם . לאחר פגישתם השנייה פורסמה הורעה משותפת ובמרכזה הצהרה על תמיכת ארצות הברית בשלמותן הטריטוריאלית של מדינות המזרח התיכון והתנגדותה החד משמעית לתוקפנות ולשימוש בכוח נגד כל מדינה . עוד בישרה ההודעה על הסכם לשיתוף פעולה בין המדינות במחקר ובפיתוח של התפלת מי ים . ימים ספורים לאחר שובו לארץ דיווח אשכול לחברי הממשלה בהרחבה על הביקור ועמד על ההישגים שהושגו במהלכו ; בין השאר קבע : "לנו יש עכשיו ביטחון שנקבל מהם טנקים ... לא ישיר אבל סחורה אמריקנית . " יום לאחר מכן דיווח על הביקור למזכירות מפא"י . הוא לא מסר דבר על ההבנות שהושגו בדיונים הסודיים בנושא הספקת טנקים ורק ציין בצורה עמומה ש"לא יצאנו מהביקור הזה , בשדה הביטחון , יותר חלשים מאשר היינו . " בדיווחו סקר בהרחבה את האווירה הטובה בדיונים ואת המשמעות שיש לכך לגבי עתיד היחסים בין המדינות , וציין שהנשיא הפגין "מידה עצומה של נכונות נפשית ורצון לטעת בנו , ועל ידינו בישראל , את האמונה שהנשיא ומי שאתו רוצים בטובתה , בביטחונה , וגם אגיד — ברווחתה של ישראל" ( תעודה . ( 136 בעת ביקורו של אשכול בארצות הברית חתמה שרת החוץ גולדה מאיר בבריסל על הסכם מסחרי ראשון בין ישראל לשוק המשותף . התפתחות זו הצביעה על הדילמה בקרב קובעי המדיניות בישראל ועל המחלוקת ששררה בין מי שתמכו באוריינטציה האמריקנית לבין מי שהוסיפו לתמוך בהשלכת יהבה של ישראל בעיקר על מדינות אירופה . הקרבה הגאוגרפית והאינטרסים הכלכליים המובהקים של ישראל באירופה - ובראשם הקשרים עם השוק המשותף , שהיו במידה רבה פרי עמלו של אשכול - הפכו את שמירת וחיזוק הקשרים עם מדינות אירופה ליעד אסטרטגי מובהק במדיניות החוץ של ישראל . אשכול פעל אפוא גם לחיזוק קשרי ישראל באירופה בעיקר במישור הכלכלי , ולפיכך אין תמה שזמן קצר לאחר שובו מארצות הברית יצא לביקור נוסף , והפעם לצרפת בעלת בריתה הראשית של ישראל מאז . 1956 הביקור , שארך שבועיים , התמקד בנושאי מדיניות וכלכלה , ובמהלכו נפגש אשכול עם ראש ממשלת צרפת ז'ורד פומפידו , עם שר החוץ מוריס קוב דה מירוויל , עם שר הצבאות ( Minis ! re des amurs ) פייר מסמר ועם אישים נוספים . גולת הכותרת של הביקור היתה הפגישה עם דה גול , וזו עוררה כאשכול התרגשות רבה . השיחה ביניהם נסבה על מכלול יחסי ישראל צרפת ועל בעיותיה הבין לאומיות של ישראל . אשכול ביקש להעמיק את הידידות בין צרפת לישראל , והציע שצרפת תפגין את ידידותה בפומבי על ידי העתקת שגרירותה לירושלים ועל ידי תביעה ברורה ממצרים לפתוח את תעלת סואץ

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר