ה. בשדה הדיפלומטיה הבין־לאומית - הידוק הקשרים באמריקה ובאירופה

עמוד:424

הנראה לעין . עם זאת קיבלו בהבנה את עמדתה לגבי מצב חיל השריון , ודברים ברוח זו כתב ג'ונסון לאשכול בפברואר : 1964 "אנו מבינים במיוחד את דאגותיכם עקב אי האיזון ההולך וגדל בין השריון הישראלי לערבי , ורואים הצדקה לתחושתכם שדרושה מודרניזציה של כוחות הטנקים של ישראל . " אולם הממשל מחויב היה לשמור , לפחות למראית עין , על איזון במדיניותו במזרח התיכון . קובעי המדיניות בארצות הברית העריכו שלהספקה ישירה של טנקים אמריקניים לישראל בשעה רגישה כזו תהיינה השלכות שליליות על יחסיה של ארצות הברית עם הערבים , ושהדבר יגרור נקיטת צעדים אנטי אמריקניים בעולם הערבי וידחף את הערבים לזרועות ברית המועצות . לפיכך הובהר לאשכול שארצות הברית לא תוכל להיענות לבקשת ישראל למכור לה טנקים באופן ישיר , אך תפעיל את השפעתה בבריטניה כדי שזו תמכור לישראל טנקים מתוצרתה , וכן תנסה להשפיע על גרמניה המערבית למכור לישראל טנקי פטון M-48 אמריקניים מעודפי הצבא שלה , ונאמר כי אלה יושבחו בעזרת ארצות הברית . המגעים בנושא זה עברו תנודות לכאן ולכאן בעיקר עקב חששם של האמריקנים מתגובת הערבים . כשבוע לפני נסיעתו לארצות הברית דיווח אשכול בדאגה לחברי הממשלה על הסיכויים לקבל טנקים : "היום אני שוב פחות אופטימי , זה מתנודד . מצבנו אומלל ... כנראה הם הגיעו למסקנה שצריך לעזור לנו , אלא אינם יודעים איך לעשות זאת . " מכל מקום ההכרעה בעניין זה עתידה היתה להתקבל בפגישות של אשכול וג'ונסון . דאגה רבה עוררה בממשל האמריקני סוגיית מי הירדן , ומזכיר המדינה דין ראסק קבע שבתגובת הערבים על הפעלת המוביל הארצי טמונה הסכנה הגדולה ביותר ליציבות המזרח התיכון ולאינטרסים האמריקניים בו . תמיכתו של הממשל כעמדת ישראל בנושא חלוקת מי הירדן גרמה לזעם בעולם הערכי , והזעם גבר משהציע הנשיא ג'ונסון לישראל בנאום פומבי בפברואר שיתוף פעולה בהתפלת מי ים בעזרת אנרגיה גרעינית . זה כמה שנים כעלה בישראל ועדה רמת דרג לבחינת אפשרויות להתפלת מי ים , ואף הוקמו שלושה מכוני ניסוי להתפלה בשיטות שונות . הצעתו של ג'ונסון התקבלה אפוא בישראל בסיפוק רב ואשכול קבע בתגובה : "יותר מכל מדינה אחרת בעולם חייבה אולי ישראל במאמץ למצוא פתרון משקי כלכלי לבעיית התפלת מי הים . " נושא מי הירדן והמשך פיתוח רעיון ההתפלה עתידים היו כאמור להידון אף הם בפגישות שני המנהיגים . לקראת צאתו לארצות הברית אשכול התכונן היטב לביקור ולא השאיר דבר ליד המקרה . הוא למד בשקדנות על האישים שעמם עתיד היה להיפגש ועל עמדותיהם ושינן את מה שהתכוון לומר להם . ב 31 במאי 1964 הסתיימו ההכנות ובני הזוג אשכול יצאו לביקור של 10 ימים בארצות הברית . הם התקבלו בחום וידידות מופגנת על ידי צמרת הממשל האמריקני בראשות הנשיא ג'ונסון וכמובן על ידי יהדות ארצות הברית , שבין מנהיגיה לבין אשכול נרקמו בעבר יחסים קרובים . ב 1 ביוני נערך לראשונה טקס קבלת פנים רשמי לראש ממשלת ישראל על מדשאות הכית הלבן , ולראשונה הונפו בו רגלי ישראל ונוגנה "התקווה . " לאחר מכן נפגשו ג'ונסון ואשכול בארבע עיניים ונשיא ארצות הברית הדגיש בפגישה זו בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים את מחויבות ארצות הברית לביטחון ישראל : " אני מביט לך ישר לתוך העיניים ואני אומר לך שאנו נגן על ישראל . " בחלק השני של הפגישה , שהשתתפו בו גם עוזריהם של שני המנהיגים , הציג אשכול את האיומים הנשקפים לישראל מצד שכנותיה , ובעיקר ממצרים , ששליטה הצהיר במפורש על כוונתו לצאת למלחמה נגדה ביום מן הימים , וציין כי ישראל מבקשת להתבסס על כוחה שלה בענייני ביטחון : "אומרים לי שיש התחייבות אמריקנית [ לביטחון ישראלן אך השאלה בשבילי האם יש לי מספיק טנקים . " ? ג'ונסון הבהיר שארצות הברית לא תמכור טנקים ישירות לישראל , כדי שלא ייווצר קרע בינה לבין מדינות ערב - שבעיניהן נראתה מדיניותה ממילא נוטה באופן מובהק לטובת ישראל - קרע שצפוי היה לפגוע בסופו של דבר גם באינטרסים של ישראל עצמה . עם זאת הבטיח לעשות כל מאמץ לסייע לישראל לרכוש טנקים ממדינות אחרות , ובהם טנקים מתוצרת ארצות הברית . כמו כן חזר על עמדותיה של ארצו בנושא הטילים והכור בדימונה , שלא עלו בקנה אחד עם עמדותיה של ישראל , ואישר שוב את תמיכתו במפעל המים של ישראל ובשיתוף פעולה עמה בהתפלת מי ים . נושא הספקה הטנקים עמד במרכז שיחות נוספות שקיים אשכול עם ג'ונסון ועם ראשי מחלקת המרינה והפנטגון . בשיחות אלה הסביר אשכול שישראל מעוניינת

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר