ה. בשדה הדיפלומטיה הבין־לאומית - הידוק הקשרים באמריקה ובאירופה

עמוד:422

ה . בשדה הדיפלומטיה הבין לאומית - הידוק הקשרים באמריקה ובאירופה * 9 שעה שהתמנה לתפקיד ראש הממשלה היה אשכול ך : בבחינת פנים חדשות במדיניות העולמית , ומעטים מבין מנהיגי העולם הכירו את שמו . עיסוקו בנושאי מדיניות חוץ בחודשים הראשונים לכהונתו התרכז בהמשך הטיפול בסוגיות בלתי פתורות שהשאיר בן גוריון על שולחנו . ואולם בראשית 1964 ביקש אשכול לבחון את מכלול יחסי החוץ של ישראל ולהתאים את המדיניות לשינויים שחלו וכן לתפיסתו האישית . מאז הקמת המדינה היו מדיניות החוץ והביטחון של ישראל קשורות זו בזו . בתקופת כהונתה של גולדה מאיר כשרת החוץ ( 1966-1956 ) התחזקה המגמה להגברת הקשר בין מדיניות החוץ והביטחון כדי לשפר את המצב הביטחוני , ובעיקר להבטיח את הרחבת הרכש הצבאי . אשכול וגולדה מאיר הציבו לעצמם עתה מספר יערים במדיניות החוץ , והמרכזיים שבהם : שיפור היחסים המתוחים עם ארצות הברית ( ראה פרק תשיעי , א ) והפיכתה לגורם מרכזי בהבטחת ביטחונה של ישראל ; תיקון היחסים עם ברית המועצות , שהתערערו כעקבות זרימת הנשק הסובייטי למצרים ובעקבות מדיניות הקיפוח והדיכוי התרבותי שהפעיל המשטר הסובייטי כלפי יהודי ברית המועצות ; מזיגת תוכן חדש למערכת היחסים עם צרפת לאחר תום מלחמת אלג'יריה וקץ העימות הצרפתי-הערבי ; שיפור הדרגתי וזהיר ביחסים עם גרמניה , שהיו טעונים ורגישים על רקע זיכרונות העבר , וזאת כחלק מחיזוק האינטרסים הישראליים באירופה המערבית , וטיפוח יחסי ישראל עם מדינות אסיה ואפריקה כמשקל נגר ללחץ שהפעילו עליהן מדינות ערב להתרחק מישראל . במרכז פעילותם של אשכול ומאיר עמדו היחסים עם ארצות הברית . אשכול ראה בדאגה את העלות הגבוהה של הרכש הביטחוני מצרפת , ומלבד זאת ביקש "שלא לשים את כל הביצים בסל אחד" כדבריו , ועל כן החל לפעול לשינוי המוקד ביחסי החוץ של ישראל מאוריינטציה אירופית שבמרכזה צרפת לאוריינטציה אמריקנית . הוא פעל להידוק קשריה של ישראל עם ארצות הברית וקיבל סיוע לכך מן הנשיא ג'ונסון . עם כניסתו לבית הלבן אימץ ג'ונסון את עיקרי מדיניות החוץ של ממשל קנדי אך במערכת היחסים עם ישראל שינה את הדגשים . הדיאלוג בין ארצות הברית לישראל על מהות היחסים ביניהן התחדש בתוך זמן קצר והתנהל באווירה נוחה יותר לישראל . תרמו לכך גם הבחירות לנשיאות בארצות הברית שהיו צפויות להתקיים בנובמבר . 1964 הבעיות שהעיבו על היחסים בין ארצות הברית לישראל , ובעיקר הפיקוח על הכור בדימונה ובעיית הפליטים הפלסטינים , נותרו בעינן אך עוקצן הוקהה במידה מסוימת . בינואר 1964 ביקר צוות בדיקה אמריקני בכור בדימונה והסיק שלפי שעה אי אפשר לייצר בו נשק גרעיני אך המליץ על המשך הבדיקות בעתיד . בריונים בין הצדדים על הכור שבה ועלתה השאלה אם להמשיך במדיניות העמימות הגרעינית , כפי שביקש אשכול , או לפעול להרגעתו של נאצר לגבי המתרחש בכור , כפי שביקש ג'ונסון , כדי שיימנע מנקיטת צעדים קיצוניים . בנושא הפליטים הפלסטינים התברר שעניינו של הממשל בבעיה פחת במידה מסוימת בעקבות התגובות השליליות הן בישראל הן בעולם הערבי על ההצעות שהעלה לפתרונה . חלק ניכר מהדיאלוג בין שתי הארצות נסב עתה על הגדרת מחויבותה של ארצות הברית לביטחון ישראל ועל בקשותיה של ישראל בתחום הרכש הביטחוני . בתוך כך נדרש הממשל האמריקני גם להתפתחויות שחלו ביחסי ישראל עם מדינות ערב בקשר לשאלת המים . שאלה זו שבה והפכה למוקד של עימות באזור לנוכח התקדמותה של ישראל בבניית המוביל הארצי , שנועד להעביר מים מן הכינרת אל הנגב . סוריה , שמאז מרס 1963 שלטה בה מפלגת הבעת' הרדיקלית הלאומנית , דרשה לצאת למלחמה בישראל כדי למנוע את השלמת המוביל . מצרים , שהיתה שקועה במלחמה בתימן , התנגדה להצעה הסורית , ובמקום זאת יזמה את כינוס ועידת הפסגה הערבית הראשונה . הוועידה , שהתקיימה בקהיר בינואר , 1964 סימנה הסלמה נוספת ביחסים בין מדינות ערב לישראל . בוועידה הוחלט לפעול נגד מפעל המוביל הארצי הישראלי על ידי

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר