ג. במשרד הביטחון

עמוד:412

ג . במשור הבי טחון נ יסיונו העברי הצבאי בימי של מלחמת אשכול העולם הסתכם הראשונה בהיותו . קורפורל עם זאת בגדוד הוא עסק בעבר בפעילות ביטחונית ענפה במסגרת ה"הגנה , " " ועדת rrn "וער הביטחון" ו"מרכז המפקד לשירות העם" ואף שימש בתפקיד בכיר במשרד הביטחון בתקופת מלחמת הקוממיות . בשנים שבאו לאחר מכן הכיר אשכול את מערכת הביטחון של מדינת ישראל בעיקר מן ההיבט הכלכלי . מיד עם כניסתו לתפקיד שר הביטחון החל ללמוד את הבעיות של ביטחון ישראל ואת מבנה המערכת כולה , שאת חלקה הכיר אך מעט ושחלקה נגלה לו לראשונה . סייעו לו בכך עוזריו במשרד בראשות סגן השר שמעון פרס וצמרת צה"ל . כמו למשרד ראש הממשלה גם למשרד הביטחון הביא אשכול סגנון עבודה משלו . הוא לא הפגין הערצה לצבא ולקציניו , וגישתו למערכה הביטחון כולה התאפיינה בראייה עניינית וביקורתית . אשכול גרס שניהול טוב של מערכת אינו תלוי רק במומחיות אלא בראש ובראשונה בשכל הישר והפשוט . הוא ניהל את ביטחון ישראל בשיטת העבודה המקובלת עליו , קרי התייעצויות רבות בהרכבים שונים , ובכללן שיחות פנים אל פנים עם הרמטכ"ל וישיבות עם ועדת השרים לענייני ביטחון ועם צירופים שונים של אנשי צבא ומדינאים . אשכול לא ויתר גם על כלי עבודתו היעיל ביותר , המגע האישי . הוא נהג להיפגש מרי פעם עם קצין בכיר זה או אחר מסגל הפיקוד של צה"ל לשיחת היכרות והחלפת רעות בלתי רשמית , והקפיד לצאת מדי פעם למפגשים עם חיילים במחנות ובשטחי האימונים . אולם רומה שאת הדיונים החשובים ביותר בענייני הביטחון שעל הפרק נהג אשכול לערוך מדי יום שישי בפגישה שבועית בלשכתו עם הרמטכ"ל , שבה נכחו גם סגן הרמטכ"ל או ראש אג"ם , סגן השר פרס וצמרת משרד הביטחון וקציני צה"ל או אנשי משרד החוץ - הכל בהתאם לנושא הנידון ( פגישות אלו נקראו גם "פורום שר הביטחון . ( " מדיונים אלו , שאת מרביתם לא ניתן עדיין לפרסם , עולה שמן היום הראשון במשרד הביטחון היה אשכול מעורב בכל העניינים הנוגעים לביטחון ישראל קטנים כגדולים ; הוא אישר או דחה באופן אישי את כל התכניות והפעולות המבצעיות של צה"ל שחייבו את אישורו , קיבל דיווחי מודיעין באופן שוטף והגיב עליהם , פסק והחליט בנושאי תקציב , לוגיסטיקה ורכש צבאי , הכריע בענייני כוח אדם ומינויים במערכת הביטחון ועור . משרד הביטחון שימש כעין מעטפת אזרחית של המערכת הצבאית , ועל כן עסק אשכול גם בנושאים רבים שנגעו למערכת האזרחית והצבאית כאחת , ובכללם : התעשיות הצבאיות , אימוני הגדנ"ע , מצעדי יום העצמאות , בניית מקלטים ומיגון יישובי הספר , מערכת השכר והפנסיה של משרתי הקבע וההוצאה לאור של משרד הביטחון . מקום מרכזי בסדר יומו של שר הביטחון תפסו נושאי התקציב ומימון מערכת הביטחון . בדיונים בנושאים אלו , כמו בכלל הדיונים במשרד הביטחון , בלטו הרקע הכלכלי והמשקי של אשכול והיכרותו המעמיקה עם צורכי המשק הישראלי . הוא ראה בכל דיון את התמונה המשקית כולה ואת ההשפעה השלילית שיכולה להיות להוצאות הביטחון המרובות על כלכלת ישראל . לפיכך שלל את הגישה שביקשו להנהיג אישים במערכת הביטחון , ובעיקר בצה"ל , ושעל פיה הצבא והביטחון מצדיקים כמעט כל הוצאה כספית . אשכול שב ותבע ממפקדי צה '' ל לראות גם את המגבלות הכלכליות של המדינה ולהתאים את ההוצאות משפט שרשס לוי אשכול בספר האורחים של קיבוץ תל קציר , 8 באוגוסט " ) 1963 בקור ראשון כשר בטחון בחפושי אפשרות להסדר עניני הגבול ( "

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר