ב. סגנון חדש בענייני פנים

עמוד:408

הקורה בנושא המדיניות כלפי המיעוטים ולהקל בתקנות הממשל הצבאי . "מעיק אותי מאוד עניין הממשל הצבאי אשר בעוד חודשים אחדים יגיע לדיון בכנסת . אינני שלם עם העובדה שישראל , 15 שנה לאחר הקמתה , זקוקה לאמצעי זה , " טען באוזני שרת החוץ גולדה מאיר בדיון שקיים עמה ביולי 1963 על היחסים עם הערבים ובתוך כך גם בנושא הממשל הצבאי . אשכול הוטרד לא רק מן ההיבט המוסרי של קיום הממשל הצבאי אלא גם מהיקף ההתנגדות הציבורית לו בישראל ומן העובדה שהפך למכשיר שמטפח את העוינות של האזרחים הערבים כלפי המרינה . כן הטריד אותו ניסיונן של מפלגות שונות , ובעיקר מפ"ם ו"אחדות העבודה , " לצבור הון פוליטי מהעיסוק בנושא הממשל הצבאי . הוא קיים שורה של דיונים עם עוזריו שבהם נידונו צעדים למתן את רגשות הקיפוח וההפליה של האוכלוסייה הערבית , וביקש להביא בפני הכנסת הצעה בנוגע לממשל הצבאי שתהיה מקובלת על מרבית סיעות הבית . בתום שלושה חודשים שבהם למר את הנושא הגיע אשכול למסקנה שיש להשאיר לעת עתה את מסגרת הממשל הצבאי על כנה אך להקל על האוכלוסייה הערבית על ידי מתן פטור למרביתה מן הצורך ברישיונות תנועה אישיים וכן באמצעות איחוד מספר שטחים שהוגדרו כסגורים בגליל לשטח סגור אחד , שיאפשר חופש תנועה בתוכו . בה בשעה החליטו אשכול ועוזריו לפתוח במבצע התיישבות יהודית באזורים שיש בהם ריכוזי אוכלוסייה ערביים ובייחוד במרכז הגליל , שבו הגיע חלקם של היהודים ל 9 % בלבד מכלל התושבים . בספטמבר פרש אשכול את תכנית ההתיישבות בגליל בפני חברי הממשלה וקבע : "אין אנחנו מדברים שנבוא לעבר או לייהד את הגליל , כי אם אנחנו מתכננים את פיתוח הגליל ויישובו . " על מנת להבטיח את הרוב הדרוש בכנסת להצעת הממשלה בנושא הממשל הצבאי נפגש אשכול עם נציגי רוב סיעות הבית . באוקטובר נפגש עם נציגי חרות מנחם בגין , יוחנן באדר ויעקב מרירור . הוא סקר בפניהם את השינויים המוצעים בממשל הצבאי ואת תכניות ההתיישבות היהודית בגליל , וביקש את תמיכת חברי הסיעה בהצעת הממשלה . בגין השיב שהשינויים מבורכים אך מפלגתו עומדת על רעתה שצריך לבטל לגמרי את הממשל הצבאי . אשכול השתמש במשל כדי לטעון שאין הבדל גדול בין העמדות : "רבי מאיר רימון מצא , תוכו אכל וקליפתו זרק , ואני עושה ההפך . אני את המסגרת , את הקליפה שומר לי " ( תעודה . ( 129 בעוד כמה שנים , טען , ניתן יהיה אולי לבטל לחלוטין את הממשל הצבאי . אף על פי שאשכול לא הצליח להשיג את הסכמתה של סיעת חרות להצעתו , היה בעצם קיום הפגישה עם נציגיה משום חידוש שהעיד על גישתו הפייסנית , שכן העוינות מימי המנדט בין תנועת העבודה לבין ארגוני ה"פורשים" הועתקה במידה רבה למדינת ישראל , ומצאה ביטוי בכנסת בעימותים פרלמנטריים חריפים בין נציגי מפא"י בראשות בן גוריון לבין נציגי תנועת החרות בראשות בגין . בוויכוחים אלו שבו ועלו " חשבונות" העבר , ומונחים כגון סזון , טרור , אלטלנה , דיר יאסין ועוד - שכל אחד מהם עורר פרץ של רגשות וחילופי חיילי צה"ל מטילים את הממשל הצבא על הכפר הערב אום אל פאחם , 1949

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר