א. בימי משבר עם נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי

עמוד:404

אני לא יכול להגיד , כאשר אני יושב עם אנשים , גם ישבו קודם עם אנשים בבירורים על עניינים אלה , אני לא יכול למחוק כל הנימוקים והטענות מדוע זה כך צריך להישאר . יש אפילו נימוק שאולי אין לבטל אותו , אני לא חושב את עצמי בין מומחים לענייני ערבים , אבל יש האומרים כי לערבים צריך לתת רק בראש . לפני 50 שנה אולי זה היה מוצדק , אבל עברו הזמנים . אבל בכל זאת אנו מבטלים . ואמרתי באיזה מקום , ואני אחזור על כך גם כאן : רבי מאיר רימון מצא , תוכו אכל וקליפתו זרק , ואני עושה ההפך , אני את המסגרת , את הקליפה שומר לי , משהו מעין רואה שאיננו נראה . ייתכן שאפשר פעם להחליף את זאת בחוק אחר . אני מודה , מכל ה"כתובה" של האנגלים , הממשל הצבאי משתמש ב 6-5 סעיפים . יבוא פעם זמן לזה , אבל אני משאיר לי העסק הזה שער עכשיו הממשל נעזר בו . אני אומר לאנשים : לא תסבלו שום דבר , ובכל זאת אני יכול לסגור שטחים מסוימים . אני לא רוצה שתופיק טובי או מישהו אחר יטיילו מפה למשולש ומהמשולש הנה , יש לי נימוקים שונים ורבים , מדיניים , ביטחוניים , נפשיים ופסיכולוגיים בינינו ובין הערבים לא לבטל את כל העסק . מה שיקרה בעוד 5-3 שנים , אולי בעוד 5 ימים - נראה . אבל אם תגיד בכנסת שאני אמרתי בעוד 5 ימים - תעשה לי עוול . נראה עוד . יש ער עכשיו בינינו אנשים , ועוד היום אמרו לי - מי יודע מה אנו עושים ! למשל אני עומד לפני שאלה , אולי לא אדבר על זאת בכנסת , לזאת הייתי עושה פעם ועדה משותפת לא של הכנסת , לבנות להם שיכון או לכל הפחות מלונות , "הוסטלס , " ולא להשאיר אותם להתגולל ברפתות . אני יודע שזה דבר לא יפה שמשאירים אותם מתגוללים כך . זה תופס אצלי איזה מקום בראש , אני רוצה לשמוע על זאת דעות . אבל זה ודאי ייקח עוד חצי שנה . זה מה שיש לי להגיד , ולזאת התכוונתי כאשר אמרתי "ווי קומט די כאץ איבערן וואסער" ואיך להעביר את החתול מעל המים , כלומר איך לפתור את הבעיהן . אם אביא זאת לכנסת ואתם תגידו ואחרים יגידו זה יפה מאוד , אבל מיד כולם יתחילו לדבר שזה לא כלום , אז יוצא שאנו פתחנו שורה שלמה של טענות ותביעות חדשות . הייתי רוצה לצאת מהכנסת ולהגיד : נעשה עניין , נשוב עוד לעניין זה בעוד כך וכך שנים , אולי זה יתבטל ואולי להפך , אולי צריך עוד לחזק . אבל עוד נשוב לזה כעבור איזה זמן . 1 1 . 130 איגרת אל הנשיא ג'ון קנדי , ושינגטון ירושלים , 4 בנובמבר 1963 ( תרגום מאנגלית ) אדוני הנשיא , תודתי נתונה לך על מכתבך מ 3 באוקטובר בענייני ביטחון ישראל . אני מעריך את ביטחונך במחויבותה הלאומית של ארצות הברית להרתיע או לעצור לאלתר כל תוקפנות נגר ישראל . מחויבות זו היתה מאז ומתמיד יסוד מוסד ביחסי ארצות הברית וישראל , ואנו מייחסים ערך רב לעובדה כי בהנהגתך האישית היא זוכה להדגשה בהטעמה כזאת . עם זאת אני מודע לכך כי אינך רואה בשעה זו דרך להעניק למחויבות זו ביטוי רשמי יותר . אנו מצדנו סבורים כי לנוכח המצב המתפתח באזורנו יש צורך לחזקה . בשאלה זו ארשה לעצמי לפנות אליך שנית בבוא העת . בשלב זה הייתי מבקש להתייחס להערכתך כי "יכולתה הצבאית של ישראל מוסיפה לספק לה יתרון ממשי באמצעי ההרתעה . " החרדה שלנו מתייחסת לעתיד הקרוב ולאו דווקא למצב המידי . המידע העומד לרשותי מוביל להנחה כי אנו

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר