א. בימי משבר עם נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי

עמוד:395

הערבי עוררו דאגה בקרב קובעי המדיניות בישראל , ואשכול אף ציין בשיחה עם מרדכי גזית באותם הימים ממש ש"לכל הפחות תאורטית אפשר להיאחז בזה שצ'ו אן לאי עלול לתת להם ולערבים ] איזה דבר , " והוא התכוון בדבריו לאו דווקא לנשק קונוונציונלי . בספטמבר השיב אשכול לצ'ו אן לאי ודחה בעדינות את הצעתה של סין להסתייג מהסכם . PTBT הוא חזר על דברים שאמרה שרת החוץ גולדה מאיר באו"ם , ושעל פיהם "תומכת ישראל בכל אמצעי העשוי להגביל ולצמצם את הנשק הגרעיני בעולם , " ותתמוך בכל הסכם ברוח זו , אך הוסיף ; "ברור עם זאת כי הפתרון תלוי בראש ובראשונה בהסכם בין המעצמות הגדולות . " אשכול ניצל את ההזדמנות הנדירה להצביע בפני שליטי סין על הסכנות הקיומיות שמעמיד בפני ישראל מירוץ החימוש של מדינות ערב וקבע ש"הסכם יעיל לפירוק הנשק חייב יהיה לפי השקפתנו לכלול הן את הנשק הגרעיני והן מה שמכונה הנשק הקונוונציונלי , המהווה סכנה לחייהן ולביטחונן של מדינות רבות" ( תעודה . ( 128 נוסף על כך הציע לראש ממשלת סין לשפר את הקשרים בין שתי המרינות . תשובתו של אשכול לא הביאה לשיפור בקשריה של סין עם ישראל . לאחר סיום המשבר החריף בנושא הכור הגרעיני באוגוסט 1963 התפנו ממשלות ארצות הברית וישראל לדון באופי היחסים ביניהן ובעיקר בבקשת ישראל לערבויות אמריקניות לביטחונה . על אף השקט היחסי בגבולות הגבירו באותם הימים מדינות ערב בהנהגת מצרים את התחמשותן הצבאית ואת איומי המלחמה שלהן על ישראל . יתר על כן , פיתוח הטילים במצרים והנשק הסובייטי שקיבלה ביד נדיבה עוררו דאגה בישראל והפרו את מאזן החימוש לרעתה . תקוותיהם של מנהיגי ישראל שביטחון המדינה יושג בעזרת הסכמים להגבלת החימוש במזרח התיכון נכזבו לפי שעה , ובמהלך הדיאלוג עם ארצות הברית החלו קובעי המדיניות בישראל להדגיש יותר ויותר את רצונם לקבל נשק מתאים שיתן מענה לאיומים על ביטחונה של ישראל . החל בכך בן גוריון שבמכתב ששלח לקנרי ב 12 במאי , בעת משבר הכור בדימונה , פרש לפניו את מסכת האיומים על קיומה של ישראל מצד מצרים והציע ארבעה צעדים : ( א < הגדה המערבית של ירדן תפורז אם יתחולל בה שינוי בשלטון ; ( ב ) ארצות הברית וישראל יחתמו על הסכם ביטחון דו צדדי ; Unilateral Security Agreement ) ( ג ) כל עוד אין הסכם סובייטי אמריקני להגבלת החימוש במזרח התיכון תדאג ארצות הברית לחמש את ישראל בכלי נשק המקבילים לאלו המצויים במצרים ובשאר ארצות ערב ; ( ד ) תגובש תכנית כללית לפירוק נשק במזרח התיכון . באוקטובר השיב קנדי לאשכול למעשה על מכתבו של בן גוריון . הוא קבע שלארצות הברית "מחויבות לאומית ופומבית" לביטחון ישראל , אך סירב לתת חותם פורמלי למחויבות זו . במכתב תשובה ששלח לקנדי ב 4 בנובמבר שלל אשכול את הערכותיה של ארצות הברית שהטילים שמפתחת מצרים חסרי ערך צבאי וטובים לצורכי יוקרה בלבד , וקבע שהם יוצרים סכנה עתידית לביטחון ישראל . עוד הצביע על הנטייה הברורה במאזן החימוש לטובת מדינות ערב , וטען שיש לצייד את ישראל בנשק מרתיע ובכללו טילי קרקע קרקע , טנקים וכלי שיט צבאיים , ובמחיר שלא יעיק על כלכלתה ( תעודה . ( 130 מסכת הקשרים בין אשכול לקנרי נקטעה באחת עם רציחתו הפתאומית של קנדי בעיר דאלאס שבטקסס ב 22 בנובמבר . 1963 סגן הנשיא לינדון ג'ונסון הושבע לתפקיד נשיא ארצות הברית . "היום , או יותר נכון אמש , נרצח נשיא ארצות הברית , קנדי , זה אסון גדול . נראה איך יתגלגלו הדברים לעתיד , " כתב אשכול לאחיו ליפא ( תעודה . ( 131

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר