א. בימי משבר עם נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי

עמוד:392

כי לא בהכרח בצורה של ברית חוזית של ממש , והרגש עבר מפריס לוושינגטון . לאחר הקרע הגלוי בזמן מערכת קדש השתפרו יחסי ארצות הברית וישראל כמהלך המחצית השנייה של כהונת ממשל אייזנהאואר . התקרבות מסוימת באינטרסים של שתי המדינות והשפעת יהודי ארצות הברית על הממשל ריככו את יחסו כלפי ישראל , ואנשיו שבו והצהירו שלא בפומבי כי ממשלת ארצות הברית רואה כקיום ישראל העצמאית , בשגשוגה ובקידומה הכלכלי אחד האינטרסים של מדיניות החוץ האמריקנית . עם זאת דבק הממשל האמריקני במדיניות שעל פיה הצורך לבלום את ברית המועצות במזרח התיכון מחייב לבחון כל צעד ביחסיו עם ישראל על רקע יחסיה של ארצות הברית עם העולם הערבי בכלל ועם ה"קהילייה הערבית המאוחדת" ( קע"ם , ( שאליה השתייכו מצרים וסוריה , בפרט . לפיכך הגביל הממשל את הסיוע לישראל בעיקר לתחומי הטכנולוגיה האזרחית והכלכלה והעדיף שזו תרכוש נשק התקפי במדינות אחרות , כדי שארצות הברית לא תהפוך לספק הנשק העיקרי שלה . ג'ון קנדי , שהחל לכהן בתפקיד נשיא ארצות הברית בינואר , 1961 חולל שינוי במדיניות החוץ האמריקנית . בניגוד לקו הנוקשה של אייזנהאואר כלפי הגוש הסובייטי דגל קנדי בהפשרה אטית והדרגתית של היחסים עפ ברית המועצות . הממשל שינה גם את יחסו למזרח התיכון והביא להתחממות נוספת ביחסים עם ישראל . קנדי הציב את שמירת מאזן הכוחות במזרח התיכון כיעד למדיניותו , ובספטמבר 1962 שבר את הטאבו על מכירת נשק חדיש לישראל והסכים למכור לה נשק מתקדם בעל אופי הגנתי - טילי הוק נגר מטוסים . בדצמבר באותה השנה אף אמר קנדי באוזני שרת החוץ גולדה מאיר שארצות הברית רואה בישראל בעלת ברית לא פורמלית שלה ותבוא לעזרתה אם תותקף . אולם לצד המגמה לקדם ולטפח את היחסים עם ישראל היו למדיניות החוץ של קנדי גם פנים נוספים , ובכללם חתירה לצמצום הפצת הנשק הגרעיני והשאיפה למצוא פתרון לבעיית הפליטים הפלסטינים , ואלו העיבו על יחסי שתי המדינות . צמצום הפצת הנשק הגרעיני היה אחד הדגשים העיקריים במדיניות ההפשרה הביךגושית של קנדי . הממשל האמריקני החל במשא ומתן עם ברית המועצות וביקש להבטיח שזו תימנע מהפצת נשק גרעיני בקרב בעלות בריתה בתמורה להסכמה מצדו להימנע מהפצת נשק זה בקרב מדינות הגוש המערבי . בשלהי כהונתו של אייזנהאואר נודע לארצות הברית על בניית הכור הגרעיני בדימונה . הגילוי עורר דאגה ומורת רוח בממשל האמריקני ופגע במיוחד בקנדי ובאנשיו , שעמדו לקבל את השלטון מממשל אייזנהאואר . האמריקנים חששו שבניית הכור והקניית פוטנציאל גרעיני כלשהו לישראל יגררו תגובה קשה בעולם הערכי ויניעו את מדינות ערב , וכעיקר אה מצרים , לנסות לפתח כור דומה בעזרת הגוש הסובייטי . בניסיון לרכך את התגובה באמריקה טענה ישראל שהכור נועד למטרות מחקר ופיתוח אזרחי , ובן גוריון הצהיר בכנסת בדצמבר 1960 כי הוא ישמש "אך ורק למטרות שלום . " נוסף על כך אפשר בן גוריון באורח חד פעמי למומחים אמריקנים לבקר באתר הבנייה של הכור במאי . 1961 דוח המומחים הניח לפי שעה את דעתו של קנדי . במחצית השנייה של 1962 גברה דאגתו של קנדי לנוכח האפשרות שבכור הישראלי ייצרו נשק גרעיני ושתהיינה לכך השלכות על הפצת הנשק הגרעיני בעולם בכלל ובמזרח התיכון כפרט , וזאת על רקע שני אירועים שהתחוללו כתקופה זו . ביולי 1962 ביצעה מצרים שיגור ניסיוני של ארבעה טילי קרקע קרקע שפיתחה בעזרת מדענים גרמנים , ובעקבותיו הצהיר נאצר שהטילים המצריים יכולים לפגוע בכל מטרה "דרומית לביירות . " למרות הספקות הן בקרב צמרת השלטון בישראל והן בארצות הברית באשר למידת הדיוק של טילים אלה ובאשר לערכם הצבאי , ראתה ישראל בהתפתחות זו איום נוסף על ביטחונה וקנדי חשש שהדבר יגרור מירוץ טילים במזרח התיכון . זמן לא רב לאחר מכן , באוקטובר , 1962 פרץ משבר הטילים בקובה , שנראה כעלול להוביל למלחמת עולם גרעינית והדבר חיזק את נחישותו של קנדי למנוע הפצת נשק גרעיני בעולם . באפריל 1963 תבע קנדי מבן גוריון לאפשר לנציגי ארצות הברית לבקר בכור מדי חצי שנה . בךגוריון הסכים לביקורים אך רק מדי שנה ורק לאחר שהכור יתחיל לפעול , בשנת , 1964 ובתמורה ביקש שארצות הברית תנקוט צעדים שיבטיחו את ביטחונה של ישראל . אלא שממשל קנדי ראה את שאלת הכור בדימונה כחורגת מעניין האינטרסים האמריקניים במזרח התיכון וקשורה לשלום ארצות הברית ולשלום העולם כולו , ותשובתו של בן גוריון גרמה למשבר חריף בין שתי המדינות . משבר זה נמשך מספר חודשים ,

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר