ג. השנים האחרונות במשרד האוצר - "מדיניות כלכלית חדשה" נוספת

עמוד:377

בניו יורק חש אשכול אכזבה לאחר שדחתה בסתיו 1962 את הצעתו למסד את הקשרים ביניהם , ובעקבות זאת הצטננו מעט יחסיהם . ב 16 ביוני 1963 הגיש בן גוריון לנשיא זלמן שזר את התפטרותו מתפקיד ראש הממשלה . התפטרותו הפתיעה רבים אך לא זיעזעה את אמות הספים כמו התפטרותו עשר שנים קודם לכן . אירועי ה"פרשה" שחקו במידה רבה את מעמדו של בן גוריון בציבור , והיו שחשו כי גילו המתקדם נותן את אותותיו באופן שבו מילא את תפקירו . הדעה " שלבן גוריון אין תחליף" כבר לא קנתה לה אחיזה של ממש במערכת הפוליטית . בן גוריון לא נימק בפומבי את מניעי פרישתו , ולשכתו הסתפקה בהודעה שנבעה מ"צרכים אישיים . " ביומנו טען בן גוריון שההחלטה גמלה בלבו כבר בשלהי 1960 על רקע מעשיו של לבון ו"הפרת יסודות הצדק בוועדת השבעה . " אחרים קשרו את התפטרותו ללחץ הקשה שהפעיל עליו נשיא ארצות הברית קנדי בעניין החזרת הפליטים הפלסטינים לישראל ולהתנגדותו להקמת הכור הגרעיני בדימונה . עם התפטרותו הציע בן גוריון להטיל את תפקיד ראש הממשלה על אשכול . הצעתו זכתה לתמיכה מקיר אל קיר במפא"י ובמוסדותיה וב 19 ביוני הטיל הנשיא שזר על אשכול להקים ממשלה חרשה . בכך באה למעשה לקצה תקופת כהונתו של אשכול בתפקיד שר האוצר והוא יכול היה להביט אחורה בסיפוק רב . הוא נכנס לתפקיד שר האוצר בימי מדיניות הצנע , כשבמשק שררה אינפלציה דוהרת והאבטלה היתה גבוהה , עשרות אלפים עולים שהו עדיין במעברות ובמחנות עולים , קופת המדינה היתה ריקה , יתרות מטבע החוץ נעו בסביבות אפס , וכל עיכוב בהגעת אניית חיטה או מכלית נפט איים להותיר את המאפיות ללא קמח ואת תחנות הדלק ריקות . 11 שנים לאחר מכן השאיר אשכול ליורשו משק מתפתח בקצב מהיר , יתרות מטבע חוץ של מאות מיליוני דולרים , אינפלציה נמוכה , תעסוקה מלאה ורמת חיים שהתקרבה במידה רבה לזו שהיתה באותה עת באירופה המערבית . אשכול אמנם לא פעל לבדו ולהצלחה היו שותפים נוספים , וכן השפיעו עליה תהליכים אובייקטיוויים שלא בהכרח היו קשורים בו , כגון גלי העלייה והסכם השילומים עם גרמניה . אולם באותן שנים שבהן חל המהפך הדרמטי בכלכלת ישראל עמד אשכול בראש הפירמידה של קובעי המדיניות הכלכלית וטבע עליה את חותמו המובהק .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר