ג. השנים האחרונות במשרד האוצר - "מדיניות כלכלית חדשה" נוספת

עמוד:376

החיצונית , ובראש ובראשונה בניסיונות לשלב את ישראל בשוק האירופי המשותף , מהלך שנראה בעיניו מכריע עכור הכלכלה הישראלית . מדינות אירופה היו השוק העיקרי לייצוא הישראלי , החקלאי והתעשייתי כאחד , ואשכול חשש שהתלכדותן של כמה מדינות באירופה תביא בסופו של דבר לסגירת שעריהן בפני הייצוא הישראלי , ואף טען שהפגיעות בכלכלת ישראל כבר ניכרות בשטח . במהלך 1962 נסע אשכול מספר פעמים לאירופה ונפגש בעניין זה עם רבים מאישי הצמרת הכלכלית של מדינות השוק . בפגישותיו התקבל בדרך כלל בגישה חיובית והובטח לו שמועצת שרי השוק המשותף תכריע בקרוב בסוגיה זו . אולם לאכזבתו בכינוסה ביולי 1962 דחתה מועצת שרי השוק את ההחלטה לגבי ישראל למועד אחר . מבירורים שערכו אנשי משרד החוץ התברר שבאיטליה קיים מוקד של התנגדות למגעים עם ישראל , והוחלט לנסות לרככה . שרת החוץ גולדה מאיר ביקרה באיטליה , ועל פי הצעתו של שגריר ישראל באיטליה מוריס פישר , שיגר אשכול מכתב אל השר לסחר חוץ בממשלת איטליה לואיג'י פרטי . במכתב התרעם על החלטת מועצת השוק וביקש ממנו "כי תושיט את עזרתך הפעילה כדי שתתקבל החלטה בהקדם בסיוע ממשלתך בדבר פתיחת משא ומתן לקראת הסדר מסחרי בין הקהילייה ןהאירופיתן ובינינו" ( תעודה . ( 123 המאמצים של אשכול ושל אחרים נשאו פרי ובספטמבר 1962 החליטה מועצת שרי השוק לפתוח במשא ומתן עם נציגי ישראל . בטקס החגיגי שנערך בנובמבר בבריסל לציון פתיחת המשא ומתן התעקש אשכול , למורת רוחם של אנשי משרד החוץ , לסקור את תולדות העם היהודי ואת קשריו עם אירופה . הוא הציג את בעיותיה המיוחדות של ישראל וביקש מחברי המועצה להגיע "להסכם כוללני ... שכן אין הייצוא הישראלי מתרכז במספר קטן של פריטים רבי משקל , ובהיעדר הסדרים עבורם אין ההסכם עונה על הצרכים . " רק ביוני , 1964 לאחר משא ומתן ארוך ורווי קשיים , חתמו ישראל ומועצת השוק המשותף על הסכם מסחרי ראשון ביניהן . ההסכם לא העניק אמנם לישראל מעמד של חברה נלווית כפי שרצה אשכול , אך הוא היווה בסיס להסכמים נוספים שנחתמו ברבות השנים בין ישראל לקהילייה האירופית . בסתיו 1962 כבר התברר שהפשרות שנעשו בהתוויית התכנית הכלכלית וחוסר הנחישות ביישומה אכן מקשים את השגת היעדים שנקבעו לה . אשכול עצמו העיד על כך כשערך בכנסת בדצמבר סיכום ביניים של הוצאות ה"תכנית הכלכלית החדשה . " הוא הצביע אמנם על שורה של התפתחויות חיוביות כגון : "השער האחיד ביטל חלק ניכר מן העיוותים ... גידול התוצר הלאומי הוחש במקצת לעומת השנים הקודמות ... הגידול הרב ביתרות מטבע החוץ שהגיע ל 140 מיליון דולר לערך , לעומת 95 מיליון דולר אשתקד . " אולם גם בנאום שנועד לקלס ולשבח את התכנית הכלכלית עמד אשכול על מספר התפתחויות מדאיגות , ובהן עליות מחירים שיחד עם עליות מסוימות בשכר התחילו שוב לשחוק את שער החליפין הראלי - תוצאת הפיחות של השער הנקוב בפברואר - ונוסף על כך קבע בדבריו ש"הגדלת היתרות במטבע חוץ ... נבעה לא מהקטנה הגירעון במאזן סחר החוץ , אלא מהגדלת ייבוא ההון ממקורות מספר , ובייחוד מפיצויים אישיים . " למעשה לא הושגו יעדיה העיקריים של ה"תכנית הכלכלית החדשה , " ובראשם שיפור מאזן התשלומים . יש הטוענים שהלקח שנלמד מכך הוא שהניע את אשכול וספיר מספר שנים לאחר מכן למתן את רמת הפעילות של המשק כדי לשפר את מצבו של החשבון השוטף . אם כן יש לייחס את המיתון של 1966 לכישלון בהשגת המטרות של המדיניות הכלכלית של פברואר 1962 ( ראה פרק אחד עשר , ב . ( באביב ובראשית הקיץ של 1963 חלו שינויים פרסונליים בקרב הנושאים בשתי המשרות הבכירות במדינה . באפריל נפטר נשיא המדינה יצחק בן צבי , שהיה דמות אהודה ומקובלת על רוב שכבות הציבור . "הנשיא המנוח הסתלק כאשר כתר אהבה והילת הערצה אופפת ועוטה אותו , " כתב אשכול לדליה כרמל בתחילת מאי . זלמן שזר נבחר לנשיא המדינה תחתיו ובשבועיים מאוחר יותר כתב אשכול שוב לדליה כרמל והקדיש חלק מן המכתב לבחירת הנשיא ולטקס ההשבעה של שזר , שעורר בו מצד אחד התרגשות ומן הצד האחר הסתייגות מסוימת . "תקיעות השופר צרמו במקצת אוזני . מנהג קדומים אומרים , אבל האם כל מנהגי קרומים מוכרחים לחרש ולקבל , " שאל ( תעודה . ( 124 באותו מכתב גם ניסה אשכול לשכנע אותה לחזור בה מהחלטתה להישאר כניו יורק וגייס לשם כך נימוקים אישיים וציוניים : "דליק אל תצטרפי למחנה הנודדים יש לך מולדת ... כאן נולדת , גדלת חונכת , סבלת . אל נא תמירי את המטבע כאסימון גם כשהוא נוצץ . '' מעבר להכרה שדליה כרמל מתכוונת להישאר

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר