ג. השנים האחרונות במשרד האוצר - "מדיניות כלכלית חדשה" נוספת

עמוד:375

מזה - פשרה שעיקרה במידה רבה את מרכיב הליברליזציה בתכנית . בראשית פברואר הושלם גיבוש התכנית והוחלט כי אשכול יציג אותה בפני הממשלה ביום שישי ה 9 בפברואר 1962 בבוקר , ואם יאשרו אותה השרים , יציג את התכנית לציבור הרחב באותו היום אחר הצהריים בשידור רדיו . יום שישי נבחר למטרה זאת לא בכדי . הבורסה סגורה ביום זה והכוונה היתה שכניסת השבת תמנע קניות מבוהלות של מטבע חוץ ורווחים ספקולטיוויים בשוק . הדיונים על פרטים קטנים של התכנית נמשכו עד לרגע האחרון ממש , כפי שעולה ממכתבו של אשכול אל דליה כרמל שכתיבתו הושלמה בחצות בליל ה 8 בפברואר לאחר ישיבה עם אנשי האוצר ( תעודה . ( 120 במכתב שיתף אותה בעבודתו במשרד האוצר , אך נמנע מלספר לה ולו ברמז על התכנית הכלכלית העומדת להתפרסם . במהלך החורשים שקדמו הלכו והתהדקו הקשרים בין השניים . הם נפגשו בעת נסיעתו של אשכול לארצות הברית בענייני האוצר בינואר , 1962 אך החוט העיקרי שקשר ביניהם היו המכתבים . אשכול ציפה למכתביה של דליה כרמל בקוצר רוח והם סיפקו לו אתנחתא מרעננת בשגרת העבודה הרבה . "בהתקרבי הביתה לדלת בסופי שבוע בבואי מנסיעה אני מנסה לנחש : היש מכתב שם מאחורי הדלת שהגיע דרך חור המנעול או יותר נכון דרך החרך אשר בדלת . וטוב לראותו בין עוד מכתבים מחכה ומצפה לבואי ולפתחי אותו , " כתב לה באוקטובר . 1961 ממשלת ישראל אישרה את התכנית הכלכלית שהביא כפניה אשכול . פנחס ספיר נעדר באופן מופגן מישיבת הממשלה ובדרך זאת ביטא בפומבי את התנגדותו לה . " המדיניות הכלכלית החדשה" של פברואר 1962 שמה לה למטרה לשפר את מאזן התשלומים , לייעל את תפקוד המגזר היצרני , להגדיל את הפריון ואת כושר התחרות שלו ולהבטיח למשק בסיס יציב . היא כללה שלושה מרכיבים עיקריים : העלאת שער החליפין , ליברליזציה בסחר החוץ ומניעת אינפלציה . הלירה פוחתה בשיעור קטן מזה שהציעו אחדים מכלכלני בנק ישראל ומשרד האוצר והועמדה על שער אחיד של 3 ל"י לדולר . כדי למתן את התנגדות המגזר הפוליטי והציבור למהלך הוא לווה בשורה של הקלות , למשל למשתכנים בשירות הציבורי שקיבלו הלוואות צמודות לדולר ניתנה אפשרות להמיר אותן בהלוואות צמודות למרד יוקר המחיה . אשכול ויתר גם בנושא ההגנה על תוצרת הארץ והסכים לצמצום ניכר במספר המוצרים שנפתחו לייבוא מתחרה בשלב הראשון בהשוואה לרשימה שהכינו כלכלני האוצר . שלושה ימים לאחר אישור התכנית בממשלה הציג אותה אשכול לפרטיה בישיבת הכנסת והגן עליה באמרו : " העניין המרכזי שעומד לפנינו הוא הגברת כושר ההתחרות של המשק ... אני תקווה ואמונה שהעמדת הלירה על הבסיס החדש תורגש בקרוב בהגברת הייצוא ... השער החרש עתיד לפעול גם להחלפת הייבוא בייצור מקומי" ( תעודה . ( 121 התנגדותו של ספיר לתכנית הכלכלית הציבה את שני השותפים הוותיקים למשך זמן מה משני עברי המתרס . אמנם ספיר התרצה במשך הזמן , אך הסתייגויותיו מן התכנית הקשו ליישמה , ובעיקר עיכבו את השלמת החשיפה של מוצרים מתוצרת הארץ לייבוא מתחרה , תהליך שהיה בתחום סמכותו של משרד המסחר והתעשייה . כיוון שצעדים כגון ביטול או לפחות הגרלה של מכסות ייבוא והקלות בשיעורי המכס חייבו טיפול במסגרת ועדות משותפות לאוצר ולמשרד המסחר והתעשייה , ולגבי מוצרים חקלאיים - טיפול משותף עם משרד החקלאות , יכלו שני המשרדים לפגוע במימוש התכנית . אמנם לא ניתן היה לערער על ההחלטה העקרונית של הממשלה מ 9 בפברואר , אך שני המשרדים נקטו טכניקה של השהיה באמצעות דחיית תאריכי הישיבות ומשיכת הדיונים . במשך חצי שנה נמנע אשכול מלהגיב על שיטה זו של עיכוב בליברליזציה , אולם במכתב ששלח לספיר באוגוסט 1962 הביע דאגה לנוכח הדחייה במימוש התהליך והביע חשש שמא הדבר ייצור את הרושם כי הממשלה אינה מתכוונת באמת לבצע את שאר מרכיבי התכנית , כגון ריסון השכר : "לא נצליח למנוע העלאות שכר אם לא יהא ברור לכל שאכן מטפלים אנו באותה מידה של מרץ ותקיפות גם כתחום של הוזלת מחירים ומניעת הגנה מופרזת ליצרנים המקומיים . אפשר שהגיעה השעה לסגור או לצמצם הייצור במפעל שאין לו כושר תחרות , 'למען ירעו וייראו "' ( תעודה . ( 122 ספיר ענה לו שהוא "מעריך החשיבות הרבה לצמצום ההגנה על תוצרת הארץ . אולם לא לשמו אלא כדי לגרום לייעול הייצור התעשייתי והגברת כושר תחרותנו בשווקי חו"ל ... אני יודע עד כמה קל על ידי צעד פזיז ונמהר בגלל לחץ של רגע להרוס את שבנינו וטיפחנו במשך ארבע עשרה השנים האחרונות / ' במקביל לצעדים הכלכליים שננקטו בזירה הכלכלית הפנימית המשיך אשכול להשקיע מאמצים רבים בזירה

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר