ב. "הפרשה" - סולם לעליית אשכול

עמוד:367

המזכירות שכעבור זמן קצר התחילו לחשוב שמוטב שתהיה ועדת חקירה משפטית , אבל כיוון שנכנסתי בתלם הזה של ועדת השבעה , וחשבתי שזה לפי מצפוני - סבור הייתי כי ועדת השבעה תטפל בעניין לפי מצפונה ותגיש את מסקנותיה . ידעתי שגם בן גוריון וגם חברים אחרים רואים את זה בעין זועמת מאוד וחששו אולי שהעניין לא ייגמר בזה . כפי שאתם יודעים הפרשה הזאת נגמרה ; עצם הפרשה שבגללה רצה לבון לקבל את זיכויו נגמרה לשביעות רצונו המלאה של לבון , לשביעות רצוני אני ולשביעות רצונה של כל המפלגה . ובזה נגמרה בשבילי פרשה זו ללא שוב ; בכל אופן - מה שנוגע לממשלה , לחברי מפא"י בממשלה . ואז החל לבון בעצמו את הדבר השני . עוד בהיותי בחו"ל חשבתי בלבי כי העניין לא יעבור כך , כי איש מרכזי כזה עתיד לתת את הדין על צורת הופעתו . כי הרי זוהי אישיות מחנכת , התפקיד מחנך ; והאדם שבתפקיד זה צריך להבין שמשתדלים להתאים אישים לתפקידים מחנכים כאלה . שאלתי את עצמי : האם אפשרי הדבר , האם מותר שזה יעבור , כאילו זה דבר מובן מאליו ? 1 1 אחר כך באה התפטרות ראש הממשלה . היה איזה רגע שהתחלתי לחשוב בלבי שאולי גם זה מעין "ניתוק הפרשיות . " נגמרה פרשה אחת , הסתיימה לגמרי . וחברים , סוף סוף בן גוריון התפטר כבר פעם והלך . חשבתי שהגיעו מים עד נפש , העניין הזה נגמר , יקרה מה שיקרה , אולי זה נחשב כהפסקה ונוכל לטפל בפרשה . אולם ראיתי שזה לא הולך . אם זה מכתב שלבון כותב לחברי המזכירות במעטפה מאוד סודית וסגורה ולפני שזה מגיע למזכירות המכתב כבר נמצא בכל מערכות העיתונים ; ואם זה על ידי שיחה עם כתב של "ניו יורק טיימס , " ואם זה מהדברים של בן גוריון בישיבת המרכז ואחר כך תשובתו של לבון ; ואז החלטנו שאנו "סוגרים את העניין , " כדי שייפסק הוויכוח . ימים אחרים הצלחנו להחזיק את העניין הסגור בארגז ; אבל עיתונים יריבים לא יכלו להעניק למפלגה את התענוג הזה . המפלגה עומדת עכשיו במבחן רציני מאוד . בעוד כמה ימים , יש להניח כך , יעשה נשיא המדינה מאמצים להיפגש עם המפלגות על מנת שתוקם ממשלה . צריך להניח שגם מפא"י תוזמן ותישאל משהו . היא צריכה לדעת מה לומר . אני אינני רואה אפשרות אחרת , במזכירות לפחות לא ראיתי אותה . הלכתי כמעט מחבר אל חבר , ולא רק הלכתי , אלא ביליתי לילות וערבים עם רוב חברי המזכירות , ואולי עם כולם במשאלות , ויכוחים ובירורים על השאלה : מה יהיה , איך ננהג ? לא שמעתי במזכירות הצעה . אולי במרכז תבוא עצה ותושייה איך תנהג המפלגה בעתיד למען שירותה לתנועה , לעם ולמדינה . 1 1 אמרתי לחברים - ובעצם הרגע הזה אני עוד מתווכח עם עצמי , אני מתווכח אתכם ובנוכחותכם , ואני מתווכח עם אותם חברים שיכולים להגיד לי : נאבקנו , התאמצנו להשיג כמה חודשים , מה פתאום הסכמה ? אני אומר : באתי למסקנה שאין לזה ערך . אילו אפשר היה להחליט שעוקרים את העניין מהלבבות , ובזה נגמר העניין , היה טוב . אבל אין עוקרים את העניין מהלבבות , כי ישנם אנשים חיים ומוסדות חיים והם תובעים את עלבונם ; כך אני הגעתי למסקנה שבמצב זה , באשר קרה לו כך ללבון שהוא הפך לאבן שואבת וריכוז כל היריבים נגד מפא"י , שבוויכוח אתנו הסתמכו על משפטים וציטטות של לבון , וכאשר הוא הפך למקל חובלים - אין עצה אחרת . אני ניסיתי במשך זמן רב ומספר רב של פעמים לבוא בדברים עם לבון , לבקש , להתחנן ; עשיתי זאת בעצמי , עם עוד חבר , עם עוד שניים שלושה חברים , על ידי משלחות ; ניסינו לחפש איזה אמצעי ביניים , איזה מעשה ביניים שיוכל להפיג את המרירות , ולא הצלחנו . אני הצלחתי רק בפעם הראשונה , כאשר באתי ללבון והצעתי לו שניעזר על ידי כך שראש הממשלה דאז , אם הוא יראה אפשרות להגיד איזה דבר , יגיד . זה היה הדבר היחיד בו הצלחתי . אבל אחר כך התפתחו הדברים אחרת . הגעתי למסקנה שנוצר מצב , ואני בלבי מאמין בכך , נוצר מצב אובייקטיווי , שלבון אינו יכול כחבר מפא"י להיות מזכיר ההסתדרות . אמרתי שהעבודה משתבשת . היה לנו פעם מוסד שפעם נקרא "חברינו" ואחר כך "שרינו . " אחת הסיבות המרכזיות או הרציניות שמוסד זה חדל להיות פעיל כפי שהיה צריך להיות היא שלא נמצאה אפשרות שלבון כמזכיר ההסתדרות , וזו אימפריה

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר