ב. "הפרשה" - סולם לעליית אשכול

עמוד:365

כך קרה שבדרכו למאבק ולהשגת המטרה , שרבים מאתנו ואולי כל המפלגה הצדיקה אותו והיתה אתו , הוא פגע לפי דעת רבים קשות וחיבל בערכים , במפעלים , גם באנשים שהם חברי מפלגה ושל רבים מאתנו . לי העומד לפניכם נדמה היה כל הזמן שזה היה ללא צורך , בשעה שנחוץ היה לו להגן על העניין שלו או להסביר אותו . כל זה נעשה לא במסגרת מפלגה , לא במסגרת הבית המשותף , לא במסגרת חברית , כי אם ברשות הרבים , במסגרת ועל במה אשר משתתפים בה יריבים ( אני לא אוהב את המילה שונאים , אבל אם אגיד שונאים , אז רק במובן הפוליטי ) קשים ועוינים מאוד למפלגה . במשך שבועות אחרים עשיתי כל אשר יכולתי , על דעת ובעזרת הרבה חברים , לאתר עד כמה שאפשר את המריבה , לכבות את הלהבה הזאת . בתקופה הראשונה התנהל ניסיוני סביב ההצעה על ועדת שבעה . אולם עוד לפני זה באתי בהצעה מצומצמת יותר : שהחבר שרת , שבזמנו הוא היה ראש ממשלה ושר החוץ , ושמילא תפקיד בזמנו בחקירה הראשונה יחווה את דעתו , ובזה ייגמר העניין . ואמנם הוא ראה לעצמו לאפשרי להגיד משהו להקלת המתיחות הזאת . אולם בינתיים היה כבר העניין על שולחן ועדת החוץ והביטחון לכל אורכו ורוחבו , וועדת החוץ והביטחון התכוננה להמשיך בזה ער אין קץ , שהרי נתנה לה חתיכה הראויה להתכבד בה ; חבר מרכזי כמו לבון מביא בפניכם עניינים כבדים , המסבכים אישים של מפא"י ; והרי שר הביטחון וראש ממשלה מזוהה בעיני העם במידה רבה מאוד עם מפא"י . ולא נראתה כל אפשרות להוציא זאת מוועדת החוץ והביטחון , למרות שאחר כך התברר שאולי אין זה כלל מתפקידה לברר זאת , אבל אז היה כבר מאוחר . ואז באה ההצעה שתיבחר בממשלה ועדת שבעה שרים . הייתי , על דעת הרבה חברי המזכירות , בעד הצעה של ועדת שבעה שרים , שהיא תטפל בדבר ותביא מסקנותיה והצעותיה . בן גוריון היה נגר כל סידור ביניים או כל בירור שלא על ידי ועדת חקירה משפטית . טעמו ונימוקיו אתו . בכל אופן אני הרגשתי כל הזמן שאיננו עומר בעמדה פרינציפיונית בטענה נגד ועדת חקירה משפטית . אפשר במצבים מסוימים להציע הצעה זאת או הצעה אחרת ולמצוא נימוקים מדוע יכולה להיות הצעה אחרת . אבל לטעון כאמת בתוקף או בהיגיון שזה לא דמוקרטי או לא חברי או לא אנושי - זה קצת קשה היה לטעון . וגפ נאבקתי על כך שהדבר הזה יכול להסתיים בוועדת השרים , בייחוד כאשר ההצעה הזאת לא באה ישר ממני , אלא מפי שר המשפטים . כתוצאה קבענו בממשלה , בניגוד לרצונו ובניגוד לדעתו של בן גוריון , ועדת שבעה , והחילונו לחיות ולטפל בוועדה של שבעה חברים שרי הממשלה . אמרתי קודם שבהופעותיו בוועדת החוץ והביטחון פגע לבון פגיעה קשה , ללא צורך , בכמה עניינים ודברים . ואני אמרתי בלבי ( ואני בטוח , חברים , כי כולכם תאמינו לי שאמרתי את זאת עוד כאשר הייתי בחו"ל . קרה כך שכאשר החלה הפרשה הזאת להתברר הייתי בחו"ל . גם גולדה היתה בחו"ל . ומה שהגיע אלינו - הגיע רק מהעיתונים . וכאשר החילונו לקרוא בעיתונים כולנו התחלחלנו בלבנו ( . ואני אמרתי בלבי : ייפול הדבר כאשר ייפול , לבון ייתן את הרין בעד אופן וצורת הופעתו בפורום כזה . אני רוצה להגיד , והחברים יזכרו את זאת , שאינני מופיע פה כקטגור , אלא שאני מסביר את ההצעה וכיצד הגעתי אליה . לפעמים אני שומע פליטת פה קשה כזאת או אחרת . אבל בייחוד עשה עלי רושם מזעזע ( ושוב , הייתי אז עדיין בחו"ל ) שכאשר חזר לבון מחו"ל , ואינני יודע אם זה היה ביום ירידתו מכבש המדרגות של האווירון , מעל סולם המדרגות של האווירון , או זמן קצר אחר כך , הוא אמר ( וגם זה הגיע אלי דרך העיתון , בניו יורק ) "עור יהיה לי להגיד כמה דברים בלתי נעימים . " חברים ! האמינו לי , שחלחלה עברה בגופי . נרעדתי , מה קרה כאן ? גם פנחס לבון היה בחו"ל איזה חודשים . נח . הוא היה זקוק להבראה . אני יודע את זאת . אבל הנה , רק ירד מהאווירון והוא אומר ( מי שיודע רוסית הוא יכול לדמות את זאת לביטוי "אידו נא וואס ( " "הנה אני הולך עליכם ... " עוד יהיה לי להגיד דברים "בלתי נעימים . " הצטערתי . כאבתי . ואני מדבר בטרמינים כאלה שהצטערתי וכאבתי , כי אינני יודע אם כל החברים יודעים או ידעו או יאמינו לי , אבל אני רואה את עצמי אתמול והיום ומחר כחבר וידיד לפנחס לבון עם כל הצרות ועם כל סגנונו הקשה ועם כל ההעברה על המידות ( ובאמרי על המידות , אני חושב מידה שמודדים בה ולא מידות של מוסר , ( חשבתי : מה "הולך פה" להיות ? איזה שוט הונף עלינו , על מפא"י ? והיה לי ברור שאלו לא מילים ; לא פליטת פה , כי אם איזה תהליך של "פייט" ועוד

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר