ב. "הפרשה" - סולם לעליית אשכול

עמוד:353

. 113 דברים בישיבת מרכז מפא"י תל אביב , 4 באוגוסט 1 960 חברים , ייתכן מאוד שבתקופות מסוימות , כאשר משתררת מבוכה בחיים החברתיים , ואולי לא רק בחיים החברתיים , אין מנוס אלא לעסוק בדיאגנוסטיקה . קראתי דברי חברים בישיבות הקודמות ובהם היתה דיאגנוזה חריפה . אינני מקבל על עצמי לחלוק על דבר , אם כי לגבי החלק הראשון הייתי נוטה להעריך את הדברים בהערכתו של החבר [ אשרו ידלין . יכול להיות שהחבר יזהר וסמילנסקי ] צודק במלואו , אם כי הוא בעצמו אמר שיש גם נוער אחר . בעמקי רוחי ונפשי אינני נוטה לתיאור פסימי כל כך על הנוער הישראלי . גם אני נפגש עם אנשים צעירים . אני זוכר את צעירותי אני . וכאשר אני משווה את הצעירים לימי אני בהיותי צעיר , אינני רואה תהום כזאת מבחינת חומר האדם ורוח האדם . אולם לרעתי לא הפרוגנוזה חשובה , החשוב הוא שעד עכשיו לא נשמעה תרופה . אנו מלקים את עצמנו ואחרים ואיננו ממציאים תרופה . זה הדבר הגרוע ביותר . אפשר להתרגל למלקות והצלפות ולא לשנות דבר . ברברי אני אולי אנסה להעלות תרופה . אולי לא תהיה זו תרופה לכל , אך בכל זאת אני רואה בה תרופה . אינני רוצה לשלול דברי חברים . כל אחר דיבר מזווית ראייתו . דיברה החברה אלוני והציגה את השאלה , כיצר לעניין את החברות הנמצאות בתל אביב . זוהי שאלה חשובה שאינני מזלזל בה . אבל אינני חושב שזה מרכז העניין שבגללו מזדעזעת התנועה כאשר היא חושבת שמישהו אינו בסדר וצריך למצוא איזה דבר יסודי ושורשי . כאשר יהיו השורשים , נצטרך לשים לב גם לצמרת . חברים , כאשר הדור שלנו היה צעיר , ואינני אומר זאת בלב קל , הוא פרץ דרכים חדשות . הוא ינק ממה שינק . אבל הוא פרץ והתפרץ לקראת גאולה לאומית וגאולה לאומית חדשה . פעם היינו אומרים "חברה חדשה . " ברבות הימים קראנו לזה סוציאליזם . גם עכשיו אנו קוראים לזה סוציאליזם . אבל אם נתרגם מושג זה למילים עבריות פשוטות , הרי אמרנו : ניתנה לנו הזדמנות להגיע לגאולה עצמית . אך אנו נעשה מאמץ להגיע לא רק לגאולה לאומית , אלא כאשר נזכה ויגיעו לארץ יהודים מכל תפוצות העולם , נניח יסודות לחברה חדשה . ואמנם הנחנו יסודות ; הנחנו יסודות שיכולים להיות יסודות להקמת חברה חדשה ויחסי אנוש חדשים . כאשר בשנים האחרונות החלו לבוא אלינו משלחות ושליחים של עמים משתחררים לראות אותנו בחיינו ובעבודתנו , הם כאילו חידשו לנו את תקופת נעורינו . ואמרנו : הנה , גם אחרים מחפשים את הקבוצה , המושב , המושב השיתופי , את היצירה העצמית של האדם העובד . ושמחנו על כך . אמרתי שניתנה לנו ההזדמנות לעשות למען הגאולה הלאומית , הגאולה הפיסית ; לאסוף את היהודים ולקבץ אותם מכל קצות העולם ולהביא אותם לישראל . בדורנו עשינו את המעשה על ידי הליכה דונם אחרי דונם , הליכה בעז אחרי החמור . והכל נעשה מתוך סלקציה גדולה ורבה . בימינו זכינו גם לעלייה המונית של "הוד מעלתו" ההמון היהודי , ההמון היהודי כפי ששרד לנו אחרי מלחמת העולם השנייה . 12 שנות קיום המדינה היו שנות גאולה לתפארת לאותה כתף גדולה שהיתה לנו עם קום המדינה . כהכרח עבדנו מתוך חיפזון ברוך ומבורך . כאשר החילונו במפעל ההתיישבות הגדול נקפני לבי כל הזמן : היצליח המפעל אם לאו . ידעתי שאחוז האנשים ההולכים למושב ולקבוצה מתוך ידיעה ברורה הוא קטן מאוד . פעם אמרתי לוולקני המנוח : אתה יושב ברחובות ומסתכל מהצד על כל מה שאנו עושים בחקלאות ובהתיישבות . אני חושש שמא אנו עושים את המעשה בצורה מבוהלת . הדבר הכביד עלי מאוד וחיפשתי "כפרת עוונות" אצל אדם שהיה מצוי בענייני החקלאות בארץ ובעולם . וגדולה היתה שמחתי כאשר קיבלתי ממנו הכשר : נעשה המעשה שאין מנוס ממנו וצריך לעשותו ; באים מאות אלפי אנשים , צריך ליישב אותם , והתיקונים יבואו אחר כך . עכשיו - חטוף ועשה , חטוף ויישב . לזה הצטרפו כמה וכמה מעשים ראשוניים לחיי מדינה כאשר היא רק מתחילה להיבנות .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר