ב. "הפרשה" - סולם לעליית אשכול

עמוד:351

לבדוק ... ומתקבלות מסקנות לפרסום , שאתה רואה בהן משוא פנים ועיוות צדק וסכנה . " מכתבו של בן גוריון אל אשכול , שנחתם במילים "שלך באמונה , " נוסח בזהירות וכמכתב אל חבר , אך עלה ממנו טון מריר נגד חבריו הוותיקים ובעיקר נגד אשכול עצמו , שבו ראה את הכוח המניע מאחורי הוועדה . "אתה בחרת לך דרך מסוימת ( לא רק אתה ... ( ואינך יכול לדרוש ממני להיות נאמן לדבר שמקומם כל הווייתי כשר ביטחון , " הוסיף בן גוריון וכתב . אשכול ענה לו כ 28 בדצמבר : "רק במקרים נדירים מאוד דומה בהחלט המשל לנמשל , " ובהמשך חלק שבחים לבן גוריון והציג שורה של טעמים מדוע אסור לו לפרוש מתפקידו ( תעודה . ( 117 עור הציע דרכים לרצות את בן גוריון כולל התפטרות שרים ממפא"י ובהם הוא עצמו , וסיים את מכתבו בהבעת תקווה : "ייעשה נא מאמץ חברי עליון להתגבר על הקלקלות ועל הפגמים . " בשבועות שלאחר מכן הגיעה הסערה לשיאים חדשים . בן גוריון הותקף קשות מכל עבר על דבריו הבוטים נגד לבון ועל טענותיו נגר ועדת השבעה , שנוסחו בלשון חריפה , ושגרמו לגולדה מאיר , לספיר ולשרים נוספים לאיים בהתפטרות מן הממשלה . היחסים הפנים מפלגתיים הלכו והחריפו ומפא"י עמדה בפני מבוי סתום . כל ניסיונות הפיוס והפישור כשלו וב 31 בינואר 1961 הגיש בן גוריון את התפטרותו לנשיא יצחק בן צבי . למרות כעסם של רבים על בן גוריון והכרסום שחל במעמדו בעקבות ה"פרשה , " עדיין לא היו חברי מפא"י מוכנים לוותר על מנהיגותו והעריכו כי בשלב זה אין לה תחליף . בצמרת המפלגה הבשילה ההכרה שרק הדחתו של לבון מתפקיד המזכיר הכללי של הסתדרות העובדים עשויה לרצות את בךגוריון ולשים קץ למשבר שאיים לפורר את המפלגה . את התפקיד הבלתי נעים הזה נטל על עצמו אשכול , והעילה הרשמית היתה דבריו של לבון בוועדת החוץ והביטחון שפגעו במפלגה . במכתב אל אחד מחברי המפלגה בינואר 1961 הסביר אשכול : "בן גוריון לא ימשיך במחיצה אחת עם פןנחסן ל 1 בון | בין אם יגיד מפורשות ובין אם לא יגיד . נדמה לי שכל אחד מאתנו במצב זה היה מתפטר . פונחסו לןבוןו ברוב 'חברותו , ' 'דמוקרטיותר אינו מוכן . זה ממיט שואה עלינו ... הכרחי להחליט ולחתוך . " ב 4 בפברואר 1961 פנה אשכול , שעל פי עדויות היה חיוור ומתוח , אל חברי מרכז מפא"י בהצעת החלטה להדיח את לבון מתפקיד מזכיר ההסתדרות , משום "שבדרכו למאבק ולהשגת המטרה , שרבים מאתנו ואולי כל המפלגה הצדיקה אותו והיתה אתו , הוא פגע לפי דעת רבים קשות וחיבל בערכים , במפעלים , גם באנשים שהם חברי מפלגה ושל רבים מאתנו" ( תעודה . ( 118 כ 60 % מחברי המרכז תמכו בהצעת אשכול אף על פי שרובם לא ששו להכרעה שנדרשו לקבל וחרף התנגדותם של אחדים מבכירי המפלגה , ובהם גולדה מאיר , שרת , ארן וספיר להדחת לבון . הצלחתו של אשכול להשיג רוב להחלטה כה בעייתית נבעה במידה רבה מהעצמה הפוליטית שצבר בקרב "אנשי השטח" במפא"י בפעילותו בוועדת אשכול . אולם בציבור הרחב , בחוגי אקדמיה ובקרב אנשי רוח נמתחה ביקורת נוקבת על צעדו זה , והוא השיב על כך כי עשה מה שעשה על פי מיטב מצפונו ולטובת המדינה . בעקבות הדחתו של לבון הסכים בן גוריון לנסות ולהרכיב ממשלה , אך כמה מהשותפות לקואליציה סירבו לחזור לממשלה בראשותו ודרשו שמפא"י תקים ממשלה בראשות נציג אחר מטעמה . ב 26 בפברואר פנה בן גוריון במכתב אל חברי מרכו מפא"י וביקש מהם להקים ממשלה חדשה בלעדיו בראשות אשכול . "ראש הממשלה היחיד הבא בחשבון הוא אשכול . יש לו אמון המפלגה , גם בקרב חסידי לבון , ובוודאי בכל שאר חלקי המפלגה , " כתב . המרכז דחה את ההצעה והחליט להקדים את הבחירות לכנסת ולהעמיד שוב בראש רשימת מפא"י את בן גוריון . באוגוסט 1961 נערכו הבחירות לכנסת החמישית . קרנה של מפא"י ירדה בעקבות אירועי ה"פרשה , " והיא איבדה חמישה מנדטים וסיעתה בכנסה קטנה ל 42 חברים בלבד . גם לרשימות הערביות שנלוו אליה אבד מנדט אחד ובסך הכל היו למפא"י ולשותפותיה 46 מושבים בכנסת לעומת 52 לאחר הבחירות בשנת . 1959 לקראת המשא ומתן על הקמת הקואליציה קם בכנסת גוש של ארבע מפלגות : ה"ליברלית" ( איחוד של " הציונים הכלליים" עם ה"פרוגרסיווים , ( " המפד"ל , מפ"ם ו"אהדות העבודה . " גוש זה , שכונה ה"מועדון" מנה 46 מושבים בכנסת , וחבריו דרשו ממפא"י להעניק להם שוויון מלא במספר התיקים בממשלה ובדרגת חשיבותם כתנאי להצטרפותם לקואליציה . כתוצאה מכך לא הצליח בן גוריון להקים ממשלה , וב 14 בספטמבר הטיל הנשיא יצחק בן צבי את הקמת הממשלה על אשכול . לפי הנוהל החוקי דאז לא היה הכרח שחבר כנסת שמקים ממשלה יעמוד

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר