א. בעיות במפלגה וצער במשפחה

עמוד:331

פתוחה ודמוקרטית לתפקידים הבכירים במפלגה וקראו להעניק לדור הצעיר יותר עמדות מפתח והשפעה על חשבון הוותיקים ובני דור הביניים . אולם אנשי ההנהגה שמרו בעקשנות על עמדותיהם ולא מיהרו לשתף את הצעירים . בראשית 1958 החל להסתמן מפנה במעמדו של דור ההמשך במפא"י . בן גוריון הגיע למסקנה שעם תחילת העשור השני למדינה הגיעה השעה לרענן את שורות הנהגת המפלגה והמדינה . הוא ביקש לשלב בהדרגה בהנהגה הוותיקה , שהתחנכה בגולה ושהיתה אמונה על הדפוסים של ימי המאבק להקמת מדינה , את נציגי הדור הצעיר , שהתחנכו בארץ ושלחמו על הקמת המדינה . בקבוצת זו בלטו משה דיין , שסיים את תפקירו כרמטכ"ל , שמעון פרס , שעמד לסיים את כהונתו כמנכ"ל משרד הביטחון , ואבא אבן , שעמד לסיים את תפקידו כשגריר ישראל בארצות הברית ובאו"ם . בוועידה השמינית של מפא"י , שהתכנסה במאי , 1958 הרימו הצעירים לראשונה את נס המרד והגישו הצעה לבטל את ועדות המינויים ולבחור את מועמדי המפלגה לבחירות לכנסת , להסתדרות , לרשויות המקומיות ולגופים ציבוריים אחרים על ידי כלל חברי המפלגה - הצעה זו נדחתה ברוב עצום . אשכול , שמפאת מצבו הבריאותי נמנע מלנאום בוועידה והסתפק בנוכחות בחלק מהישיבות , תמך בשילוב הדרגתי של הצעירים בהנהגת המפלגה אך לא בקצב שתאם את דרישותיהם . הוא סבר שראשית עליהם להוכיח את עצמם במפלגה ו"להתחיל מפעולת עשה בסניף התחתון , " והסתייג מהשאפתנות האישית שהתגלתה אצל כמה מהם , שביקשו לעצמם קיצורי דרך . "אין ספק שצריך לשלב ולתת לכוחות צעירים לשאת בעול אבל הכוחות אינם נראים . המלל הוא רב , האמביציות אצל 3-2 ואישים ] גדולות והם מדברים בשם דור צעיר . הסוס הצעיר אולי הולך בתלם העבודה והמעשה והם רוצים מעל כתפיו לקפוץ לסטרטוספרה" - כך תיאר ממיטת חוליו לאלישבע , ששהתה בארצות הברית לצורכי ריפוי , את התרשמותו ממאבקי הכוחות בוועידת המפלגה . התביעות מצד הצעירים ותמיכתו הסמויה של בן גוריון בדרישותיהם עוררו עלבון וכעס רב בקרב ותיקי מפא"י . הם חשו שלאחר שעסקו שנים ארוכות בפעילות ציבורית עשירה תוך כדי ציפייה סבלנית לקידומם לעמדות הבכירות מנסים עתה לדחוק את רגליהם לטובת מי שלא התנסו בחיי המפלגה ועדיין לא הוכיחו את עצמם כראויים . גם השיטות שנקטו כמה מהצעירים , ושכללו הדלפות מדיוני מפא"י לעיתונות הלא מפלגתית , היו זרות להם ומקוממות . ב 30 ביוני 1958 התכנסה פגישת "חברינו" בהשתתפות מנהיגי מפא"י הוותיקים לדון במצב הפנימי במפלגה . הפגישה התנהלה בטונים גבוהים וחלק מהמשתתפים , ובהם : אשכול , ספיר , לבון , זלמן ארן ומרדכי נמיר , תקפו את המזכיר הכללי של מפא"י , גיורא יוספטל , במילים קשות ודרשו להריח אותו מתפקידו משום שלטענתם הוא שארגן וקומם את הצעירים . " נשאר משקע רע אחרי ישיבה זו , " כתב ביומנו בן גוריון , שהתנגד לדרישת ההדחה . אשכול נמנע בדרך כלל מהתקפות על רקע אישי והפגיעה ביוספטל ציערה אותו מאוד . ימים ספורים לאחר מכן , בעת שבני הזוג אשכול שהו בחופשת הבראה ב"בית דניאל" בזיכרון יעקב , כתב אשכול ליוספטל וביקש להסביר לו את הרקע לדברים שנאמרו בפגישה ולפייס אותו . "אינני מצטער על השיחה הגלויה ועל הדברים המרים והנוקבים שנאמרו , " כתב לו , "היא היתה הכרחית והכרחי היה לשתות הכוס עד לטיפתה האחרונה" ( תעודה . ( 106 הוא קרא ליוספטל לשנס מותניים ולפעול יחדיו לאיחוי הקרעים . במאבק בין הצעירים לוותיקים תפס אשכול עמדת ביניים . הוא לא השתייך באורח מובהק ל"גוש , " אך מטבע הדברים חש קרוב אל חבריו הוותיקים , כפי שטען במזכירות מפא"י : " אינני יודע אם אני חבר הגוש יום יום , אבל אני יורע שיש גוש ואלה חברי . " אף על פי שתמך בשילוב הצעירים ביקר אשכול את סגנון הפעולה שהפגינו דיין ופרס . אשכול היה איש הפשרה , פעל תמיד באורך רוח ותוך התחשבות בחולשותיו של הזולת ומכריו תיארו אותו כיהודי עממי וחם . הוא הסתייג מה"צבריות" הבוטה של דיין ושלל את גישתו כלפי ותיקי מפא"י . גם השאפתנות ושיטות יחסי הציבור של פרס קוממו אותו . אף על פי שאשכול הצהיר שהוא "מאמין גם בצעירים , ואני ברגע זה לא דואג לכסא , " ייתכן כי חשש שגם תורו יגיע , ושהוא יידרש לפנות את מקומו . מכל מקום הוא זכר היטב את ההשפעה ההרסנית של פילוגי העבר , ובראשם הפילוג הכואב במפא"י בשנות הארבעים , ואת החותם השלילי שהותיר על המפלגה לאורך שנים כישלון המאמצים שעשה באותה העת לאחות את הקרעים ( ראה פרק רביעי . ( הוא ביקש להביא להתפייסות פנימית ובצוותא עם יוספטל יזם שני כינוסי פיוס בין הוותיקים לצעירים במסגרת מזכירות מפא"י מורחבת . בדבריו בכינוס הראשון , שהתקיים בנובמבר 1958 בכפר הירוק , טען אשכול כי הוא אינו מתנגד לעצם

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר