ג. כלכלה בתקופת מלחמה

עמוד:324

עוד הערה אחת אני חייב לעשות כאן . אמר פה החבר משל בשיחה לפי תומי : ציבור הפועלים לא מאמין , אין לו אמון בשר האוצר , שלא יעשה דבר כזה וכזה . זאת אומר חבר מאור חשוב , מאוד נכבד , בישיבת מרכז מפלגתו . אם כן אני רוצה להגיד לחבר משל : אני מאמין שהעם כולו , כאשר הוא ירע , ועכשיו אולי הוא מתחיל לדעת איך שר האוצר מימן בשנה הזאת את ההכנות למלחמה הזאת , ואת המלחמה - עצם הימים המעטים בוודאי יעלו 50 מיליון פונט - ברמת חיים כזו ובמנת מועקה וכאב וקרבנות כאלה של היישוב בארץ הזאת , אז אפילו הליצנים חדלו בשבועות האחרונים להמשיך בסוז'דיזם שלהם . אם ציבור הפועלים אין לו אמון בשר האוצר , אז אני אלך הלאה , לא מפני שאני רוצה להסתתר בצלו של אילן גדול - והוא באמת אילן גדול - אז אין לו אמון גם בשר הביטחון שלו , שהוא בישל את הדייסה הזאת . הוא אשר אמר מה שצריך והוא אשר דיבר בפני הציבור ובכמה ישיבות של הוועד הפועל ובמרכז , שנה שלמה הכה על הלבבות ואמר מה הולך לקראתנו , כאשר רבים עוד לא ידעו אם תהיה מלחמה או לא תהיה מלחמה . ואז אם מרכז המפלגה וחברים מרכזיים כאלו אינם יודעים איך להסביר לציבור , אחת מן השתיים : או שצריך מרכז המפלגה להחליף את שר האוצר שלו , כי היכן יחיה ? איך אפשר לנהל כך את העניינים ? איך זה ילך ? עוד הערה אחת , שהיא ממין אחר , לחבר אלמוגי : "גייט זי גיך - רייסט זי שיך ; גייט זי מאמיליך - הייסט זי ליליך" וכך לא טוב וכך לא טובו . אני מאמין שאני קורצתי מהחומר של עובד טורייה ועוברי סדנה . אני יודע מה זה שכר לאדם עובר . אני יודע מה זה יותר ומה זה קצת פחות . מה פירוש הדבר כאשר צריך לקחת ממישהו . אם לא ידעתי זאת , אזי המאבק האומלל הזה שכל מי שנכנס לממשלה עומד בו מצד אחד ואחרים עומרים מצדו השני ומשמשים מגינים לפועל - הוא לימדני את הדבר . אני מתייחס ברצינות לעניין , כי זה דבר קשה . איש האיגוד המקצועי ומועצת הפועלים , כיום יותר קשה לו . כל כמה ושןרחוק אתה מבעיות היום יום , כאילו הוקל לך קצת יותר . בשנים אלה למדתי שיש לקחת מציבור השכירים , כי שום ציבור אינו רוצה לתת באופן חופשי . התעוררות ברצון לתת ולנדב - דבר זה קורה פעם ביובל . כאשר צריך לקחת מתחיל ויכוח וכל אחר מראה על השני . כאשר לא היינו מדינה , קל היה יותר לדבר על גישה רצונית . במדינה יש חוקים ומסים ודרכים אשר בהן אפשר לפעול . הדיון עם מזכירי המועצות באיגודים המקצועיים ונציגי הפועלים ומרכז המפלגה , אשר בו יושבים פועלים , הוא דבר שצריך לקחתו בחשבון וכאן מתחיל הקושי הרב - ממי תיקח ? מזה המשתכר 100 או 150 לירות , או אפילו 200 בחודש ? בהצעה החדשה של מס הכנסה הגענו לכך שאדם המשתכר 2 , 400 לשנה לא ישלם אף גרוש אחד מסים ( במידה והוא אב לשני ילדים . ( אם יש לו 3 ילדים ומשתכר הוא 2 , 700 לירות לא ישלם אף גרוש אחד מסים . אם משתכר הוא 3 , 000 לירות - ישלם הוא 23 לירות מס הכנסה לשנה . יחד עם זאת קשה בוודאי לקחת כסף . כאשר עומדים עכשיו אנו באיזו שהיא אתנחתה , לאחר מבצע סיני , ועדיין איני יודע אם זה סוף פסוק ( הלוואי ואזכה לראות זאת במס אחיד של ההסתדרות , שבעלי הכנסה כזאת יהיו פטורים ממס . ( אבל יש או אין אמון לגבי שר האוצר , על זאת צריכה המפלגה וחברי האיגוד המקצועי להוציא מסקנות . כאשר נמצאים אנו עתה בין סיני ומתן תורה , ויודע אני שמלחמה זו כאן , ידוע לי עם זאת שבמקום מסוים צריך להיאמר שעד סוף חודש מרס שנה זו הוצאותינו לעניין זה יהיו לפחות 300 מיליון לירות בדולרים , אזי התעוררה שאלה ואפילו לא שר האוצר עורר זאת , בימי סיני ממש בוועדת הכספים של הכנסת , קרא אותי אחד החברים ורצה לשמוע ממני כיצד מתנהל הדבר , כי לא סיפרנו לוועדת הכספים מתוך נימוקים שונים , על השתלשלות העניינים . עכשיו עבר הדבר והתחלנו לחשוב כיצד להקל מעמסת האוצר . על הדבר שהציע אותו חבר דיבר כאן החבר אלמוגי , ויש לי הצעה על כך בכתב , והיא מונחת על שולחן האוצר . הצעה זו באה מאיש אחר , חבר , פועל שכיר , חבר הסתדרות ואולי חבר המפלגה , איני יודע בדיוק . הוא אמר : אנשים התגייסו , קראו אותם לגיוס וחשבנו שהעניין התחיל יותר מסופה של הפרשה מאשר מתחילתה . התחלנו את העניין ביום שני וחשבנו שבוודאי שבשבת יחזרו כולם הביתה , אולם העניין נמשך שבועיים או שלושה וכעבור השבוע הראשון , הוא אמר , כבר התחילו האנשים לחזור , ועלינו להציע שכל מי שלא גויס ישלם 50 עד 100 לירות , כפי שהעריכו והנזק הכספי ] שנגרם לאותו איש שגויס . אמנם ייתכן שכל המגויסים יקבלו בעד אותה תקופה פחות כסף מאשר השתכרו קורם לכן , אבל ייתכן שיש בהצעה זו משהו .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר