ג. כלכלה בתקופת מלחמה

עמוד:316

לרכש ולהכנות לשעת חירום בחורשים שקדמו לה הטילו מעמסה כספית כבדה ביותר על אוצר המדינה , והגדילו את חלקו של תקציב הביטחון עד ל 37 % מכלל תקציב המרינה ) בשנת 1956 לעומת כ י 20 '< בלבד בשלוש השנים שקדמו לה . כתוצאה מכך נראה היה שלאחר שנתיים של התקדמות מתחילה כלכלת ישראל כתהליך של נסיגה . "אנו יכולים להגיע בקרוב למצב בו היה רוזנבליט [ נציג האוצר באמריקהן לפני שנתיים שלוש , כשבבוקר היו רצים להשיג גמילות חסד לתשלום חוב , " הזהיר אשכול באותם הימים בדיון בלשכת שר הביטחון . האיום המרומז במכתבו של אייזנהאואר אל בךגוריון לפגוע בעזרה הכלכלית לישראל פעל אפוא את פעולתו על אשכול , שחיפש באותם הימים דרכים למימון מערכת קרש . ב 25 בנובמבר 1956 התכנס מרכז מפא"י לדיון במדיניות השכר ובתוך כך דן בהצעת האוצר לחוקק בכנסת שני חוקים כלכליים שיסייעו במימון הוצאות המלחמה - חוק מלווה ביטחון , שנועד למכור איגרות חוב מרצון בסך 40 מיליון לירות , וחוק בול ביטחון , שנועד לגייס 20 מיליון לירות נוספות מהציבור באמצעות היטלים על שירותים שונים , ובכללם תחבורה ציבורית , רישיונות למכוניות פרטיות , שיחות טלפון ועוד . בדיון תקפו אחדים מהמשתתפים את הצעת חוק בול הביטחון ובעיקר את תביעת האוצר שלא לכלול בחישוב עליית המדד ובתוספת היוקר לשכירים את ההתייקרויות שעלול היה חוק זה לגרום . שוב מטילים אה העול על ציבור הפועלים , טענו מותחי הביקורת , וחלקם , כגון ירוחם משל , יושב ראש המחלקה לאיגוד מקצועי בהסתדרות , האשימו את אשכול בחוסר רגישות למצבם של השכירים . בדיון נשמעו הצעות שונות ובהן הצעתו של יוסף אלמוגי להטיל את מימון המלחמה על מי שלא גויסו לשירות ולהימנע מהטלת היטלי בול הביטחון על כולם . בראשית דברי תשובתו הבהיר אשכול לחברי המרכז את המשמעות הכלכלית של האיום של נשיא ארצות הברית . "אל תשכחו ... בכמה נימים אתם קשורים לארצות הברית ... הכוונה היא למגבית , לבונדס , למענק ולמלווה של האקסים בנק והבנק לייצוא וייבואו , " פירש אשכול את כוונת אייזנהאואר , ובעקבות זאת טען : "אנחנו יושבים על כרעי תרנגולת" ( תעודה . ( 103 בהמשך דבריו הסביר את ההכרח לפנות גם אל הכיס של ציבור השכירים , והביא נימוקים מניסיונו העשיר , שלימד אותו "כי שום ציבור אינו רוצה לתת באופן חופשי ... כאשר צריך לקחת מתחיל ויכוח וכל אחד מראה על השני . " למחרת הציג אשכול את הצעות החוקים בפני הכנסת . בנאומו סקר בקצרה את ההוצאות הגדולות שבהן נשאה קופת המדינה בתקופה שקדמה למערכת קרש ובמהלכה , והסביר שהצריכה הציבורית , הכוללת את הוצאות הביטחון , גדלה בשנת 1956 ב 44 ^ בהשוואה לשנת . 1955 לפיכך קבע : "לא יהיה מוקרם היום לעם להטות שכם ולשאת יחדיו כפי יכולתו של כל אחר במשא החובות , משא הכבוד והגאון הישראלי . " כעבור כמה ימים אישרה הכנסת ברוב גדול את שני החוקים . בעורו טורח לגייס כסף מאזרחי ישראל ומיהדות העולם למימון מבצע קדש , דרש אשכול ממערכת הביטחון לצמצם את הוצאותיה . הוא נפגש בדצמבר 1956 עם חברי המטה הכללי של צה"ל ושטח בפניהם את בעיות תקציב המדינה . הוא הצביע על כך שלעומת העלייה החדה בצריכה הציבורית גדלה ההכנסה ממסים בשנת 1956 ב 13 ' 7 בלבד , ועל כן חיוני לקצץ בתקציב הביטחון לטובת צורכי הפיתוח . " הצרכים שלנו מרובים . השירותים והביטחון עד עכשיו לוקחים חלק גדול מהתקציב , והתקציב לפיתוח לא מספיק , " טען באוזני מפקדי צה"ל , והוסיף : "משום כך אנו מקצצים את האצבעות בסידור התקציב . ואין מנוס , הקיצוצים האלו צריכים להיות מורגשים גם בענייני ביטחון . "

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר