ג. כלכלה בתקופת מלחמה

עמוד:311

ג . כלכלה בתקופת מלחמה ב יולי שבראשה 1955 התקיימו שב ועמד הבחירות דוד בן גוריון לכנסת השלישית , איבדה . חמישה מפא " י , מנדטים , אך נותרה הסיעה הגדולה בכנסת ומנתה 40 חברים . בנובמבר הקים בן גוריון לאחר משא ומתן קואליציוני ארוך ומסובך ממשלה חדשה בראשותו בהשתתפות מפא'יי , "אחרות העבודה , " מפ"ם , הדתיים הלאומיים וה"פרוגרסיווים . " אשכול שב ומונה לתפקיד שר האוצר ואת תפקיר שר המסחר והתעשייה נבחר למלא פנחס ספיר , שעזב לשם כך את משרד האוצר , ויעקב ארנון תפס את מקומו בתור מנכ"ל המשרד . מינויו של ספיר לעמוד בראש המשרד הכלכלי השני בחשיבותו עורר שביעות רצון רבה אצל אשכול . שנה קודם לכן טען במרכז מפא"י שהעובדה שמשרד זה נתון בירי ה"ציונים הכלליים" שתפיסתם הכלכלית מנוגדת לזו של מפא"י , "זהו לדעתי אסון למרינה . " את הניסיון לנהל מדיניות כלכלית בשותפות אתם תיאר כהרגלו בדימוי מעולם החקלאות : "הדבר משול לפרה שיש לה שני בעלים והאחד צריך להאכיל אותה והשני חולב אותה , והאחד אינו יודע מהשני . " עתה כשספיר לצדו המשיכו השניים לעבור בתיאום ושיתוף פעולה והיו לצמד שהוביל את כלכלת ישראל לאורך שנים ארוכות . מינויו של ספיר עתיר היה לסמל במידה רבה את ההעברה ההדרגתית של הדגשים במדיניות הפיתוח של ישראל מן החקלאות אל ענפים אחרים . בשנת 1956 היו בישראל למעלה מ 700 יישובים חקלאיים , השטח המעובד הגיע כבר לסביבות 3 . 5 מיליון דונמים והייצור החקלאי סיפק 65 % -609 ' 0 מתצרוכת המזון בישראל . סך התפוקה החקלאית גדלה בתוך שבע שנים פי שניים וחצי . התקבולים מייצוא חקלאי היו בסביבות 40 מיליון דולר , כ 22 % מסך הייצוא של סחורות ושירותים בשנת . 1956 אולם אפילו חקלאי בלב ובנפש כאשכול העיר לימים ש"ברור היה לנו שלא על החקלאות לבדה יקום משק לאומי , " וביוני 1955 אף כתב אל יוסף אלמוגי : "לבי לבי לתעשיינים ולתעשיות . " בהשראתו ובלחצו של ספיר גדל חלקם של סעיפי התעשייה , המחצבים והחשמל בלמעלה מ 50 ? ( בתקציב הפיתוח לשנת 1955 / 56 בהשוואה לשנה שקדמה לה . מדיניות זו של העמדת ההשקעות בתעשייה במקום גבוה יותר בסדר העדיפויות נמשכה גם לאחר מכן . מרבית הכספים הופנו להשקעות במשק הציבורי וההסתדרותי . בהתאם למדיניות הממשלה הוקם מגזר גדול של מפעלים בבעלות מלאה או חלקית של המדינה , בעיקר בתחומי הבניין , המחצבים , האנרגיה , המים והתחבורה , ובראש ובראשונה בתעשייה הביטחונית - תע"ש והתעשייה האווירית . נוסף על כך הלך והתחזק המגזר ההסתדרותי , בעידור מפלגות הפועלים , והוא כלל מפעלים ושירותים בבעלותה הישירה של חברת העובדים . תנופה גדולה אחזה את המשק הישראלי לענפיו השונים . בניינים נבנו בקצב מהיר , לאורך קילומטרים רבים הונחו צינורות מים , נמתחו קווי חשמל ונסללו כבישים , כמו כן הורחבה כריית הפוספטים בנגב והאשלג בים המלח , הונחה התשתית לכריית נחושת במכרות תמנע בערבה , ובסתיו 1955 פרץ לראשונה סילון נפט בשרה חלץ . היריעות משרה חלץ עוררו התרגשות רבה בציבור וקורת רוח מיוחדת במשרד האוצר , שהיה אחראי להספקת הנפט ומוצריו לישראל . באותם הימים ייבאה ישראל את כל אספקת הנפט הגולמי ממקורות חוץ : מאירן , מברית המועצות ומוונצואלה . כ 40 % מייבוא הנפט בוצע באמצעות חברת " דלק" הישראלית , שהוקמה בשנת , 1952 ולמעלה מ 60 % באמצעות חברות נפט זרות וכהן "של" ( shell ) הבריטית-הולנדית , "אסו" ( Esso ) ו"סוקוני וקום" , vacuum socony ) חברת בת של "מובייל ( " האמריקניות . מדינות ערב , שהטילו חרם כלכלי על ישראל , לחצו על חברות אלו לנתק את קשריהן עמה . חברת "אסו , " שחלקה בייבוא הנפט הגולמי לישראל הסתכם ב 4 % בלבד , היתה הראשונה שהודיעה על הפסקת פעילותה בישראל . בספטמבר 1955 הודיעה גם הנהלת חברת "סוקוני , " שסיפקה לישראל כ 12 . 5 % מסך ייבוא הנפט שלה , על החלטתה לחסל במהלך השנתיים הקרובות את עסקיה בישראל . החלטת הנהלה " סוקוני" נבעה מדרישתם של שליטי ערב הסעודית , שאיימו להפסיק את השתתפותה של "סוקוני '' בזיכיון של "ארמקו"

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר