ב. התאוששות כלכלית והתדרדרות ביטחונית

עמוד:296

ההתיישבות החקלאית , וגולת הכותרת שלה היה יישוב חבל לכיש . את ההצעה לפתוח במפעל התיישבות בלכיש העלה בךגוריון עוד בשנת 1954 בהיותו בשדה בוקר . הצעתו התקבלה ובהוצאתה אל הפועל עסקה מחלקת ההתיישבות של הסוכנות בראשות אשכול . במחלקה ביקשו ליישם בחבל לכיש את המסקנות והלקחים שהפיקו עובדיה בשנים הראשונות למדינה ולהימנע מחזרה על השגיאות שנעשו בהקמת יישובי העולים . ראשית הוחלט לעבור לתכנון אזורי של התיישבות במקום התכנון של יישוב בודד כפי שהיה מקובל מימים ימימה . הוקמה יחידה ארגונית כשם הנהלת חבל לכיש , שנועדה לטפל בכל ההיבטים של מפעל ההתיישבות בחבל , ואשכול החליט להעמיד בראשה את לובה אליאב , לשעבר עוזרו האישי במחלקת ההתיישבות . לחבל לכיש הוכנה תכנית להקמת כ 20 יישובים חקלאיים , שני מרכזים כפריים , שכל אחד מהם ישרת מספר יישובים , ועיירה אחת ( קריית גת . ( ליישובים אלו הופנו בעיקר עולים מצפון אפריקה , והם נשלחו "מן האנייה אל הכפר , " בהתאם למדיניות שאומצה במוסדות העלייה וההתיישבות . בניגוד ליישובי העולים של ראשית שנות החמישים הוחלט להקים עתה יישובים הומוגניים בעלי אוכלוסייה ממוצא אחד ולמנוע בכך את החיכוכים והמריבות שידעו בעבר יישובים בעלי אוכלוסייה מארצות שונות . עוד הוחלט שלא "לזרוק" את העולים מיד לחיי עצמאות כלכלית כפי שהיה נהוג בעבר , אלא לאפשר להם תקופת מעבר בת ארבע-חמש שנים שבה יתפרנסו כשכירים על אדמתם , ושרק בתום התקופה יקבלו את האדמה לרשותם המלאה . התכנון האזורי חייב הבטחת מקורות פרנסה גם למי שאינם עוברי אדמה , ואלו סבלו מריחוקו של חבל לכיש מן הערים הגדולות . במסגרת המאמץ למצוא עבודה משמעותית בסביבות היישובים פנה אשכול אל שר החינוך בן ציון דינור באפריל 1955 וביקש ממנו לארגן חפירות ארכאולוגיות בתל גת באמצעות מחלקת העתיקות במשרד החינוך , שבראשה עמד הארכאולוג ד"ר שמואל ייבין , ולהעסיק בהן את תושבי לכיש ( תעודה . ( 98 דאגתו וחיבתו של אשכול למתיישבים בחבל לכיש נמשכה בשנים הבאות . בשנת 1958 הוא שמח לקרוא את סיפורו של הסופר חיים הזז "אופק נטוי" העוסק בחיי המתיישבים בחבל לכיש והודה לו על כך ( תעודה . ( 108

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר