ב. התאוששות כלכלית והתדרדרות ביטחונית

עמוד:295

במצרים גרר חילופי האשמות בין שר הביטחון פנחס לבון לבין ראש אמ"ן אלוף משנה בנימין גבלי בשאלה "מי נתן את ההוראה" להפעלת הרשת . ועדת אולשן-דורי , שהוטל עליה לחקור בחשאי את הפרשה , לא הצליחה להגיע להכרעה בשאלה זו ובעקבות כך התפטר לבון מתפקידו בפברואר . 1955 ראש הממשלה שרת ראה באשכול את המועמד המועדף לתפקיד שר הביטחון אך אשכול סירב שוב להצעה וקבע : "אין לזה שחר , לא אבוא לעשות עצמי לצחוק בעיני הצבא ... אין תכנית זו באה בחשבון בכלל . " לבסוף נעתר בן גוריון לבקשת שרת וחזר למשרד הביטחון . זמן קצר לאחר חזרתו לתפקיד שר הביטחון נדרש בן גוריון לקבל החלטות קשות בתחום מדיניות הביטחון של ישראל . כבר במהלך 1954 התרחשו תקריות אלימות רבות , בעיקר לאורך הגבול עם ירדן , אך בתחילת 1955 החמירו האירועים גם לאורך קו שביתת הנשק ברצועת עזה . ב 23 בפברואר חדרה חוליית מודיעין מצרית עמוק לשטח ישראל ואנשיה רצחו אזרח ישראלי בסמוך לנס ציונה . חמישה ימים לאחר מכן יצא בתגובה כוח של צה"ל לפעולת תגמול נגד מחנה צבא מצרי בעזה ובמהלכה נהרגו 8 חיילים ישראלים ו 38 חיילים מצרים . "פעולת עזה" לא הביאה לרגיעה בגבול וב 25 במרס תקפה חוליה של מחבלים ( פדאיון ) שחדרה מרצועת עזה משתתפי חתונה במושב פטיש ליר באר שבע , הרגה אישה אחת ופצעה 15 איש . בתגובה הציע בן גוריון לממשלה להכריז ששביתת הנשק הישראלית-המצרית אינה קיימת עוד ולגשת לתכנון מבצע לכיבוש רצועת עזה . באותה העת שררו חילוקי דעות קשים בין בן גוריון ותומכיו , שהובילו את הקו הביטחוני האקטיוויסטי שקרא למדיניות תגובה נוקשה על פגיעות בשטח ישראל ובכלל זה ביצוע פעולות תגמול , לבין ראש הממשלה שרת , שהוביל את הקו המתון בתמיכת רבים מאנשי משרד החוץ שטענו שפעולות התגמול מזיקות , מעוררות רוגז בעולם ומבודדות את ישראל . בדיון שהתפתח בממשלה תמך אשכול בתכניתו של בן גוריון למרות החשש מתגובת העולם ומהשפעתה השלילית האפשרית על כלכלת ישראל , וכך עשו גם רוב שרי מפא '' י . "כמה פגיעות והסתננויות ורציחות ומוקשים צריכה מדינה אחת לשים לשנייה כדי שהעולם יבין שאם זה כך חייבת המדינה הנפגעת לעשות משהו , " ? תהה אשכול . "הגענו למצב ש ... כל יהודי צריך להיות מוקף בחוטי תיל , להתהלך עם פנסים ועם פרוז'קטור על הראש , " הוסיף ( תעודה . ( 97 בסופו של דבר נפלה הצעתו של בן גוריון ומרבית השרים תמכו בעמדתו של שרת , שהתנגד לפעולה המוצעת . במהלך 1955 חורשה העלייה בהיקף גדול , לאחר שכבר בקיץ 1954 היו סימנים לכך . על רקע התדרדרות במצבם של יהודי מרוקו הגיעו עתה העולים ברובם הגדול מצפון אפריקה . באותם ימים התחדשה גם התנופה בפעילות לוי אשכול מסביר את תוכנית ההתיישבות בחבל לכיש , 4 בדצמבר . 1954 מימינו רענן ויץ , משמאלו אריה ( לובה ) אליאב ומוסתר ) ודוד בן גוריון

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר