ב. התאוששות כלכלית והתדרדרות ביטחונית

עמוד:294

שטחי הקרקע החדשים הראויים לעיבוד נמצאו עתה בדרום הארץ השחון , וניצולם האינטנסיווי היה תלוי ביצירת מפעלי מים להשקיה . בראשית שנות החמישים הוכנו בישראל מספר תכניות להובלת מים אל הנגב , ובכללן הנחת קו המים ירקון-נגב ומפעל ארצי שיעביר מים מהירדן אל הדרום , תוך הפיכת הירמוך למקור ההשקיה העיקרי לעמקי הירדן ובית שאן . בספטמבר 1953 החלו ליד גשר בנות יעקב עבודות הנחת התשתית למפעל המים הארצי . אולם הירדן ומקורותיו והירמוך שימשו מקור מים חשוב למדינות נוספות , ובעיקר מקור בכוח לממלכת ירדן , והללו התנגדו לתכנית הישראלית והכינו אף הן תכניות השקיה ופיתוח שהתבססו על אותם מקורות מים . חלוקת המים בין ישראל לשכנותיה הפכה לסלע מחלוקת נוסף ביניהן ולאחד ממוקדי הסכסוך , וגררה את התערבותם של גורמים בין לאומיים . האו"ם והממשל האמריקני התנגדו לתכנית הישראלית . עם תחילת העבודות באזור גשר בנות יעקב נקטה ארצות הברית צערי תגובה חריפים ובהם השעיית המענק השנתי לישראל , וכתוצאה מכך נאלצה ישראל להפסיק את העבודות באוקטובר . 1953 באותו החודש מינה אייזנהאואר את אריק ג'ונסטון לשגריר מיוחד במזרח התיכון והטיל עליו להכין תכנית פשרה לחלוקת מי הירדן והירמוך בין המדינות השונות ולניצולם , תכנית שתהיה מקובלת על כל הצדדים ושתפחית את המתח שאיים לחבל באינטרסים האמריקניים באזור , ובראשם בלימת ההשפעה הסובייטית . נגר עיניו של ג'ונסטון עמדה תכנית מיין-קלאפ לחלוקת מי הירמוך והירדן , שהוכנה באותם הימים בארצות הברית על פי בקשת סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים של האו"ם , ושנועדה בין השאר לאפשר את יישובם של הפליטים הערבים בצד הירדני של עמק הירדן . ג'ונסטון וצוות עוזריו הגיעו למזרח התיכון באוקטובר 1953 וניהלו דיונים עם נציגי המדינות המעורבות . בריונים אלה התגלו חילוקי דעות מהותיים בין הצדדים . במהלך 1954 גיבשו חברי הצוות האמריקני תכנית לחלוקת המים שהתבססה על המתווה של תכנית מיין-קלאפ , וביוני 1954 הגיעו לסיבוב נוסף של דיונים במזרח התיכון והציגו את עיקריה בפני הצדדים . אשכול השתתף במרבית הפגישות שערכו עם הנציגים הישראלים ובחלקן עמד בראש המשלחת . בפגישות אלו התגלעה מחלוקת קשה בנושא כמויות המים שהוצעו לישראל , וניסיונו ובקיאותו של אשכול בענייני משק המים שימשו אותו בהצגת העמדה הישראלית הבלתי מתפשרת . "נצא נא מן ההנחה שברצוננו לעשות מחווה , לאמור : 'הבה ניתן לערבים את המים ונישאר עם 300 , 000 , 000 מטרים מעוקבים . ' מה יקרה כעבור חמש שנים ? כיצד נתקיים ,., זאת היא פרוסת הלחם הראשונה והאחרונה של האומה הזאת , " טען באחת הפגישות בפני ג'ונסטון ופמלייתו ( תעודה . ( 95 ההתעקשות הישראלית נשאה פרי ובפגישה האחרונה שהתקיימה עם חברי המשלחת האמריקנית כבר נטו אלו להוסיף להקצבה הישראלית כ 100 מיליון מטרים מעוקבים מים . עם סיום ביקורו של ג'ונסטון במזרח התיכון בראשית יולי פרסמה מחלקת המדינה של ארצות הברית הודעה לעיתונות שעוררה תמיהה בישראל . בהודעה נמסר שסוריה , לבנון , ירדן וישראל הסכימו לעיקרון של חלוקת מי הירדן ויובליו ביניהן , והביעו נכונות לשתף פעולה עם ארצות הברית בהכנת תכנית מקיפה לניצול המים למפעלי השקיה וייצור אנרגיה . עוד קבעה ההודעה שג'ונסטון הסיק על סמך שיחותיו שניתן לגשת לתכנון מפעל לפיתוח כלכלי של עמק הירדן שיתבסס על כמה עקרונות , ובהם הקביעה ששיפור תנאי החיים של הפליטים הערבים מארץ ישראל היא אחת המטרות המרכזית של המפעל . אשכול רגז על קביעה זו וכתב לראש הממשלה שרת לאמור : "האם לא כדאי להפנות את תשומת לבו של מר ג'ונסטון שסיבה עקרונית נוספת לביצוע המפעל הוא מתן אפשרות לישראל לפתח את ארצה ומדינתה לטובת קליטת המוני פליטים יהודים . " ? מלבד זאת נקטה ארצות הברית שורה של אמצעים כדי למשוך את מדינות ערב לתחום השפעתה , ואחד מהם היה הפעלת לחץ על בריטניה שתיענה לתביעת מצרים לחתום על הסכם לפינוי הבסיסים הבריטיים באזור תעלת סואץ שבהם ישבו כ 80 , 000 מחייליה . באביב 1954 נראה היה שהחתימה על ההסכם קרובה , ובישראל התעורר חשש שמימושו יביא הן לפגיעה בביטחון המדינה והן להתקרבות מדאיגה בין מצרים לארצות הברית . במערכת הביטחון הוחלט לנסות ולחבל ביחסי מצרים עם מדינות המערב על ידי הפעלת רשת חבלה ישראלית שהורכבה מיהודים תושבי מצרים . זו ביצעה ביולי 1954 שורה של פיגועים במתקנים מערביים בקהיר . המבצע הסתיים בכישלון וחברי הרשת נעצרו בידי שלטונות מצרים . שניים הוצאו להורג בינואר , 1955 והיתר נידונו לתקופות מאסר ארוכות . כמו כן נתפש מרגל ישראלי שהתאבד בכלא המצרי . הכישלון הצורב

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר